י"ד שבט תשמ"ב

יום א' י"ד שבט ה'תשמ"ב

הגיע מביתו בשעה 10:15 עמדו בצד המדרכה קבוצה גדולה של בנות שעמדו לנסוע למקום מגוריהם (חזרה) ואד"ש עשה להם בידו הק' שלום ג' פעמים (כשהלך). וכן נענע בראשו לשלום ליהודי שעמד ע"י געה"ת. יצא לתפילת מנחה ב3:15 חילק לילדים כסף לצדקה [באמצע] אמר ר' נתּק'ה ברכהן לרבי שבנו [מנחם מ.] נוסע חזרה [לגרמניה] ואמר בנו לרבי שיברך את בנו הקטן [ח.] ואמר לו הרבי "אַז ער זאָל וואַקסן אַ שליח מער גרויסער פון דיר" [שיגדל שליח יותר גדול ממך].

על הקופה נשען א' ואד"ש הושיט את ידו ואז הוא זז ואד"ש שם המטבע לצדקה אח"כ שוב הושיט אד"ש את ידו הק' לשים בחור התחתון אך זה לא הבין ולא זז אז אד"ש שם ג"כ מטבע השני בחור למעלה (זהו אותה קופה רק אד"ש שם תמיד בשני הפתחים) הנ"ל כנראה אמר שנוסע אמר לו אד"ש [בעברית]: 'נסיעה טובה ובשו"ט' וכן בירך הנוסעים לאחרי התפילה.

למעריב יצא אד"ש ב 6:50 לאחרי התפילה נכנס הרב חאדקוב ע"פ הוראת -סימון- אד"ש ואמר "מסתמא יהיה התוועדות".

ב-9:30 ירד אד"ש להתוועדות. בשיחה א' דיבר שהיום זהו יום שמחה והיות וישנם כאלו שרוצים ר"ל להפריע את השמחה הרי צריך להוסיף מה שביותר בשמחה אח"כ דיבר אד"ש שזה דבר פשוט ואין צריך לחכות עד שידבר ע"ז 101 פעמים שצריכים בכל ט"ו בשבט לערוך כינוס של צ"ה ולחלק להם פירות ולהסביר להם עניין אדם עץ השדה. לאחר השיחה אד"ש הרים את המפית שהיה מונח על הפירות ואח"כ לקח מהמזונות ואח"כ יין - כפי שדובר בשיחה השניה שכתוב קודם חיטה שעורה ואח"כ גפן - פירות וכו'. שרו "יפרח בימיו" ואד"ש נענע בראשו בכל גופו חזק הרבה פעמים באמצע הניגון.

בשיחה ב' דיבר אד"ש על הסדר הקדימה שבז' המינים ואף שקודם הוא חיטה שעניינה להשביע עכ"ז נוהגים לאכול בט"ו בשבט פירות שעניינם תענוג שזהו ההוראה ליום זה -ט"ו בשבט- שצ"ל ענין התענוג בכל הענינים שזה ענין התענוג של הקב"ה נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני וכן בזמן הגאולה יהי' ענין התענוג. שרו "ווי וואנט" הרבה זמן ואד"ש לא הגיב ורק לבסוף מחה כפיים. אחרי שיחה ב' הרים את המפית הסתכל על הפירות שנמצאים ולקח ענב ואכל אח"כ מיד ניגש י.י. העכט עם קערת [כסף] מלא באשכולות ענבים ושם ע"י אד"ש (שלפני ההתוועדות לפני... שאד"ש הגיע הורידו את זה) ואד"ש אח"כ לקח מהקערה שהניח [אכל כ- 5 ענבים] בזמן ששרו אד"ש נענע ראשו למר רוזן וכן כשאמר לחיים על כוסית קטנה הורה לו אד"ש לומר על כוס גדולה, וכן אמר לי.י. העכט לומר לחיים [לאחרי ששם את הפירות נענע אליו אד"ש בראשו (לאות תודה)], אד"ש אמר לר"מ אשכנזי לומר לחיים בתחילה הסתכל לצד לא חשב שהרבי מתכוון אליו בסוף ראה שהרבי מצביע אליו אז הראה באצבעו על עצמו האם אליו הכוונה ואד"ש נענע בראשו, כן, וכן אמר ליעקובסון [גרשון בער] לומר לחיים [וכשלא הבין עשה בידו תנועת ביטול] לאחרי שדיבר אד"ש בנוגע לאות י"ב שבמאמר "באתי לגני" שמדובר על הצמצום אמר שידוע הסיפור שר' חנינא בן דוסא שם אצבע על האבן הגיע מיד לירושלים להר הבית ז"א שצריך רק לשים את האצבע והכל נעשה ממילא את מילוי השליחות ואמר שנזכה בקרוב לגאולה באה"ק אח"כ שרו "אמתי קאתי מר". בזמן השיר אד"ש הי' רציני מאוד רק לאחדים אמר לחיים אד"ש הזיז ראשו ואח"כ ישב בלי כל תנועה כן כמ"פ רק לבסוף נענע מאוד חלש בראשו [מקודם לכן ניגב עיניו] אח"כ תירץ את הסיום של י' שבט [בצורה פשוטה] אין זה מה שמדד את המים בגיגית זה הי' לש"ש ומותר בשבת ומה הכוונה מתעסק בעלמא. אמר שענין ט"ו בשבט היא התענוג שיהי' 'פערל גרופ' -במרק ו'פערל גרופ' על הצוואר -שזה יהלומים. שניהם מביאים התענוג שיהי' בפשטות בני חי' ומזוני רוויחי בפשטות שזהו הכל ענין התענוג (פירות שאוכלים בט"ו בשבט) אח"כ התחיל לשיר "והריקותי לכם ברכה" ומחה כפיים מאוד חזק [מקודם לכן צווה לנגן ניגון ההכנה וניגון ארבע בבות] אח"כ התחיל "ניעט ניעט" והסתובב לכוון (פרופ') ד"ר מאיר אבוחצירה ושם את שני אצבעותיו קרוב לפיו שישרקו. וכן עשה עוד ב"פ ואח"כ בידו הק' עשה תנועה ג"פ [כששני אצבעותיו מוכנות לשריקה] להגברה... וזה הי' ממש שמחה בלי הגבלה... אויס וועלט... ומחה כפיים חזק מאוד.

אח"כ הכריז ע"ד ברכה אחרונה יחד עם ברכה אחרונה על הגלות לקח את הסידור שהי' מונח בצד ימינו אח"כ התחיל "כי בשמחה" והורה בידו להגברת השירה. אח"כ נסע לביתו שרו והריקותי לכם ברכה ובדרכו הורה להגברת השירה.