י"ד תשרי תשכ"א

מתוך יומן 770
יומן 770

ליל א' דסוכות

בעת הסעודה שאל הרב רש"ז גרליק למה נוהגים להרבות בסכך, והרי בשולחן ערוך כתוב שצריך שהכוכבים ייראו דרך הסכך? אמר אד"ש לר"ש לויטין: "איר האט דאך א מעשה, דערציילט" [= הרי יש לכם סיפור על כך, ספרו אותו]. וסיפר הר"ש שר' אייזיק האמלער עשה פעם סוכה והרבה בסכך, ושאלו אותו את השאלה הנ"ל, וענה להם: פעם עשה אדמו"ר הזקן סוכה ואמר לו אדמו"ר הזקן שיוסיף "נאך און נאך און נאך" [= עוד ועוד ועוד], וסיים הר"ש: "דאס איז דער בעסטער מקור" [= זהו המקור הטוב ביותר].

עוד סיפר הר"ש שפעם אמר הר"א מסטראשעלע לבנו בענין מסויים שכך פוסק אדמו"ר הזקן. אמר לו בנו: גם המגן אברהם פוסק כך. גער בו אביו ואמר לו: "איך זאג דיר דער רבי - ואס זאגסטו מיר דער מגן אברהם?" [= אני אומר לך שכך אומר הרבי - ומה אתה מוסיף ואומר לי שכך אומר המגן אברהם?].

אחר כך אמר אד"ש לר' יעקב כץ: היות שיש כאן אורחים מארץ ישראל שעדיין לא שמעו את הסיפור שלך, ספר זאת שוב. וסיפר ר"י כץ שפעם, כשישב בסוכה אצל הרבי הריי"צ נ"ע, הוא הוציא מחזור - והעיר אד"ש: "פון [= של] שלוש רגלים" - והתחיל לומר סדר אושפיזין, ואמר לו הריי"צ: "מיר האבן אונזערע אושפיזין" [= לנו יש את האושפיזין שלנו] - "דער בעש"ט, דער מגיד, דער אלטער רבי, דער מיטעלער רבי, דער צמח צדק, דער מהר"ש, און דער טאטע" [= הבעש"ט, המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, הצמח צדק, המהר"ש ואאמו"ר] - והעיר אד"ש שזהו בנוסף על האושפיזין שכתובים במחזור - והרבי הראה בידו: "דא זיצט דער בעש"ט, דא זיצט דער מגיד וכו' און ווער ס'האט אויגן, זעט [= כאן יושב הבעש"ט, כאן יושב המגיד וכו', ומי שיש לו עינים - רואה].

בהמשך לסיפור זה שאל הרש"ז את אד"ש: "וואו נעמט מען די שפאקולען צו זען?" [= מהיכן לוקחים את המשקפיים כדי לראות?], ואמר לו אד"ש: "דער בעש"ט זאגט דאך במקום שרצונו של אדם שם הוא... דארף מען נאר וועלן" [= הרי הבעש"ט אומר שבמקום שרצונו של אדם שם הוא נמצא, ואם כן, צריכים רק לרצות]. ושאל הרש"ז: "מ'דארף דאך שטארק וועלן" [= הרי צריכים לרצות חזק?] וענה לו אד"ש: "זייט ניט מגביל דעם בעש"ט [= אל תגבילו את הבעש"ט...] ואמר הרש"ז: "מ'דארף דאך וועלן בפנימיות" [= הרי צריכים לרצות בפנימיות], ואמר אד"ש: "דער רמב"ם זאגט דאך פארקערט אז בפנימיות איז יעדער איד גוט און וויל, נאר ס'דארף זיין אפילו בחיצוניותו" [= הרי הרמב"ם אומר להיפך, שבפנימיות כל יהודי הוא טוב ורוצה, אלא זה צריך להיות גם בחיצוניותו].