י"ט כסלו תשי"א

יום שלישי, חג הגאולה י"ט כסלו

היום מסרו כולם פ"נים לכ"ק אדמו"ר שליט"א, טרם נסיעתו לאוהל.

כ"ק אדמו"ר שליט"א נסע לאוהל בשעה 12:30 ועמו כל אנ"ש והת' שי'. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר מעט מנוסח ה"מענה לשון", ואח"כ החל לקרוא פ"נים.

כ"ק אדמו"ר שליט"א עמד במשך שעות רבות בקור העז וקרא פ"נים, ומפעם לפעם כשהקור התגבר חכך את ידיו הק' זו בזו.

כ"ק אדמו"ר שליט"א חזר מהאוהל בשעה 4:15, דקות ספורות לפני השקיעה.

אחרי תפילת ערבית נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לחדר האוכל שבו היה כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) הכ"מ מתוועד, וישב במקומו הקבוע בשולחנו של כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) הכ"מ. מסביב לשולחן הסבו הרש"ג וזקני ורבני החסידים כמו הרב שמואל לוויטין, הרב אלי' סימפסאן, הרב ישראל דזייקאבסאן, הרב ניסן טלושקין, ועוד, ומסביב עמדו אנ"ש והת' שי'.

לפני כ"ק אדמו"ר שליט"א היה מונח משקה, מזונות ופירות. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר "לחיים" וכן ענה "לחיים ולברכה" לכל הקהל. [הרש"ג דיבר קצת].

אח"כ ניגנו את הניגון ד' בבות (בניצוחו של המנגן הרב שמואל זלמנוב). כ"ק אדמו"ר שליט"א הביט בעת הניגון לעבר מקומו של כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) הכ"מ ודמעות עמדו בעיניו, ולזמן מה עצם את עיניו הק'.

במשך כל זמן ישיבתו בשולחן לא דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א מאומה, כדרכו בעת ישיבתו לפני כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) הכ"מ בחיים חיותו בעלמא דין.

מיד לאחרי ערבית החל קהל גדול לנהור ל-770 להתוועדות כ"ק אדמו"ר שליט"א.

על קירות ביהמ"ד הותקנו רמקולים כדי שכל הקהל העצום יוכל לשמוע את דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א.

בביהמ"ד שררה צפיפות נוראה, לא היתה פינה שלא היתה מנוצלת, עמדו על השולחנות, על הספסלים, על החלונות ועל כל דבר שהיה ניתן להיתלות עליו.

בהתוועדות נכחו למעלה מ-600 איש, ומספרים שמאז בואו של כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) הכ"מ לארה"ב לא היה קהל כזה ב-770.

בשעה 8:00 נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א להתוועדות.

בשיחה השלישית הציע כ"ק אדמו"ר שליט"א שלש הצעות כהכנה ליום היא"צ (יו"ד שבט). הראשונה – שכ"א יקח חמש פרקי משניות ללמוד בפנים או בע"פ עד היאָרצייט, והפסיק באמצע וציוה לחלק את המשניות, וכשגמרו הורה שאלו שלא לקחו עדיין יקחו למחרת כשיחלקו שוב (ב' ההצעות הנוספות היו – להיות בקי במאמר ד"ה "באתי לגני" תש"י ולתת לצדקה בכל יום עד היא"צ).

בשיחה הרביעית ערך כ"ק אדמו"ר שליט"א "הדרן" על הש"ס בקשר עם הש"ס משניות שחילקו.

בסיום השיחה השישית הורה כ"ק אדמו"ר שליט"א שינגנו את הניגון "ניע זשוריצי חלאָפּצי" (שנתבאר בשיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו) ובשעת מעשה יתקשרו עם הרבי ועי"ז יומשכו על ההשפעות.

כל הקהל התחיל לנגן את הניגון הנ"ל, וכ"ק אדמו"ר שליט"א הניף את ידיו הק' בעוז להגברת השמחה. לפתע הפסיק כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן וכל הקהל השתתק, ואמר שכל נברא הוא מוגבל כי הוא מוגדר בהגדרות הגוף, והעצה היחידה לבטל את ההגבלות הוא ע"י השמחה, כי שמחה פורצת גדר, ולכן שינגנו את הניגון בשמחה גדולה במאוד, ובעת הניגון יהרהר כ"א בלבו שעי"ז יתבטלו כל ההעלמות וההגבלות ויתקשר לרבי.

כ"ק אדמו"ר שליט"א התחיל לנגן בעצמו שוב "ניע זשוריצי חלאָפּצי", וכל הקהל ניגנו עמו בשמחה רבה. לפתע נעמד כ"ק אדמו"ר שליט"א מלוא קומתו ורקד על מקומו במשך כרבע שעה! אין מילים לתאר את ההתרגשות הקדושה ואת השמחה הגדולה שאחזה בקהל באותם רגעים גדולים. בשמחה נסחפו גם כמה יהודים שלע"ע אינם שומרים תומ"צ שרקדו בכל כוחם. [אחרי ההתוועדות סיפרו מכיריהם שריקוד זה שינה את מהלך חייהם מן הקצה אל הקצה].

ההתוועדות הסתיימה בשעה 12:30 בלילה, ובשירת "כי בשמחה" יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א מביהמ"ד.

כל הקהל המשיך לרקוד בשמחה עצומה במשך זמן רב אחר כך.