י' שבט תשמ"ח

יום שישי, יום הבהיר יו"ד שבט

בכניסתו לביהכנ"ס חילק כ"ק אדמו"ר שליט"א צדקה לכל הילדים.

בתפילת שחרית, סיים כ"ק אדמו"ר שליט"א את הברייתא דרבי ישמעאל בקול, ואח"כ אמר "יהי רצון וכו'" והחל לנגן "שיבנה ביהמ"ק" כשהקהל מצטרף. לפני ק"ש, סיים לאסוף הציצית באמירת "להודות לך וכו'". לפני חזרת הש"ץ הריל"ג שי' שם פתק על הסטנדר, כשכ"ק אד"ש חזר הג' פסיעות הסתכל על פתק והכניסו לסוף סידורו. בחזרת הש"ץ, שלא כרגיל, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א בקול רם ובהדגשה את תיבת "נקדישך" וכן את תיבת "קדוש" הראשון. בברכת כהנים, אמר הרבי שליט"א "ישם ה' פניו אליך". לא אמרו תחנון. לפני עלינו פנה כ"ק אד"ש להריל"ג שי' ושאל: "ער קען נישט אליין דאווענען?" (לא ברור – אולי הרש"ג), בסיום התפילה, לפני אמירת השיעור היומי בתהילים, אמר הרבי שליט"א את פרק כ' (כנהוג כאשר אין אומרים תחנון). את הפסוק (מהשיעור היומי) "פדה בשלום נפשי וגו'" אמר בקול רם.

החל משעות הבוקר המוקדמות מתארגנים אנ"ש והתמימים בקבוצות מאורגנות לנסיעה לאוהל. כשמגיעים אי אפשר שלא לחשוב כי הנה זהו המקום בו הרבי שליט"א ניצב שעות כה רבות. זה ה"ציון" אליו מתכוון הרבי שליט"א בהשיבו על אלפי הבעיות והשאלות המופנות אליו – "אזכיר על הציון". אנשים וטף, לרגליהם נעלי בד. חלקם קוראים מתוך ה"מענה לשון", חלקם עסוקים בכתיבת ה"פדיון נפש", אחר, קוראים אותו ומשליכים אותו אל תוך המעקה הסובב את הציון הקדוש (שמשך השנים – יש להניח – נשא על גבו מליוני פתקאות תפילה של אחינו בית ישראל...).

כאמור, 770 מלא וגדוש אנשים ממש כמו בימי תשרי. הדבר ניכר בעיקר בעת, במנין של כ"ק אדמו"ר שליט"א.

בתפילת מנחה, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א את הקדיש שלפני שמונה-עשרה במנגינה של תפילת מעריב (כנראה בהמשך לניגון של שחרית במעריב...). בחזרת הש"ץ ב"מודים" אמר "והמרחם" (כמנהגו כשאין אומרים תחנון), אך מיד חזר ואמר "המרחם".

ליל שבת קודש

בליל שבת קודש, לאחר הסעודה, הגיעו רבים ל-770 להתוועדויות חסידים. זאת, לפי הוראת הרבי שליט"א, במברק, לקיים התוועדויות אף בליל שבת. כן התקיימו התוועדויות רבות אחרות גם בשאר בתי הכנסת בשכונה.