י' תשרי תשי"א
יום חמישי, יום הכיפורים
הש"ץ לפסוד"ז היה הרב וויילער. לשחרית הרב מענדל קונין ולמוסף הרב שמואל זלמנוב. בעת התפילות, בפיוטים וכו' בכל פעם שכ"ק אדמו"ר שליט"א עמד ממקומו, עמדו כולם עמו. בעת שאמר הש"ץ את הפיוטים אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א את כל התהילים.
בהפסקה שבין תפילת מוסף למנחה, כאשר כל המתפללים עזבו את חדר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, הבחין לפתע אחד הת' שכ"ק אדמו"ר שליט"א עולה בחזרה מחדרו הק' לחדר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, נעמד במקום שעומד בתפילת שמונה-עשרה ומכסה את פניו הק' בטלית וקרא פ"נים. הרב מיכל פיקרסקי שנכח במקום סיפר שלאחר זמן מה הבחין שכ"ק אדמו"ר שליט"א סיבב את טליתו באופן שהפסים השחורים של הטלית היו מסביב לראשו הק', פתח את המגירות של הכתבים והוציא כמה ביכלאך כתבי-יד ועיין בהם לזמן מה, ואח"כ החזירם למקומם וסגרם ופרץ בבכי עז, וכה עמד בקירוב לחצי שעה - כמעט במשך כל ההפסקה - ובכה בבכיות עצומות. אח"כ יצא מהחדר וירד לחדרו. ל"מפטיר יונה" עלה כ"ק אדמו"ר שליט"א במנין מיוחד שעשו בחדר של ה"מרכז". הש"ץ במנחה היה הרב אברהם זיסקינד ובנעילה הרב שמואל זלמנוב. אחרי תפילת ערבית לא קידשו את הלבנה כי הי' גשום.
מוצאי יום הכיפורים
אחד מאנ"ש שלא הי' בעת חלוקת הלעקאח בערב יוהכ"פ נכנס לכ"ק אדמו"ר שליט"א לבקש לעקאח, ואמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א: "איצטער איז ניט דער ענין פון עריוה"כ, אבער נא דיר (ונתן לו חתיכת לעקאח) פאשען זיך אויף א קאנץ יאר".
לערך בשעה 9 נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לסעודה בבית כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ. אחרי ברכת המזון דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א מעט.
