י' תשרי תשמ"ט
יום ד' י' תשרי – יום הכיפורים
"כורעים" רואה הנני רק מרחוק. בתחילת "והכהנים" כורע, אך פרטי ה"כורעים" לא זכיתי לראות רק בזקיפתו מן הכריעה.
בערך בשעה שלש ומחצה מסתיימת תפילת מוסף, כאשר זוכה הנני בתפילה זו ככל אחי הכהנים לעמוד בסמוך אצל הקודש ולזכות לעמוד בבית המקודש ביותר כהכנה לביהמ"ק השלישי.
– בראש השנה כשחיפשתי בהשאלה טלית, בקושי עלתה בידי למצוא. הרבה חוששים שמא לא אפגוש אותם אחר השתחררות הלחץ הגדול, כשכל הקהל הקדוש יוצאים שמחים לביתם לסעוד סעודת היום הקדוש לאדוננו. ויש הרבה שמכסים ילדיהם. רק בקושי פעלתי על מכר מבני ברק הרה"ח ר' מרדכי שי' שכטר ונתן לי, ומה מאוד נצטערתי כשנגרם לו נזק שבאיזה מקום נתפס ציצה אחת ונתלשה ממקומה. –
הת' עזיהו שי' קפלון, חברי ל"קבוצה", ידע כנראה מסכנות אלו וכשהש"ץ אמר ברכת "מודים" מוצא אני אותו משתחל לתוך טליתי (ונתקיים בנו הכתוב "בקרב שנים חייהו", כמבואר במס' סוטה בדרז"ל שניים בקירוב בטלית אחד).
ובפעם אחרת ניגשתי ע"ג השלחן שבמזרח ביהכ"נ ששם כמה מהזקנים מתפללים והרה"ת שלום בער שי' גולדשמיד נתן לי טליתו (אביו ר' משה הי"ד למד בליובאוויטש ונהרג בפרעות תרפ"ט בחברון, והיו מידידי משפחת אבותי משפחת הבלין, אך כשרש"ב שי' נתן לי לא ידע מי אני ופעל עלי רושם "הנחת עצמותו" - שנתן בידי מתוך אהבת חסידים כך שאין "שלי" ו"שלך").
לתפילת מנחה נכנס הרבי כעבור קרוב לשעה. את אמירת מפטיר יונה זכיתי לראות, מראה הפנים הרציניות עד לכדי התעוררות אימה בקרב הרואים חקוק עד היום בזכרון.
לקראת נעילה פניתי למערב ביהכ"נ כי במקום שנראה מעמד מפטיר יונה לא ניתן לראות ה"מארש".
זהו הרגע לו מצפים ומיחלים כל היום עד כדי איבוד כל תחושת צום ודוחק.
באיזור זה הרבה מחזיקים בידיהם מוטות בעלי מראה כפולה המשקף את המחזה הנראה במראה העליונה שיהא נראה במראה התחתונה. כך שזה מביא לזה שיראו את מה שנראה בכמה עשרות ס"מ יותר בגובה.
לקראת ה"מארש", לפתע רבים שעמדו במערב ביהכ"נ, ע"ג הפירמידה, נזעקו למראה כמה ממרכז ביהכ"נ שטיפסו ע"ג העמודים שברחבי ביהכ"נ, וכל אחד שעומד מסתיר הוא לכו"כ שנמצאים מאחוריו.
אלו לא יכלו לתת מעצור לכאבם, אזי במזרח ביהכ"נ הש"ץ עורך את החזרה, אך במערב ששם בקושי נשמעת התפילה, מתנהלת מלחמה נפשית בין העומדים על גבי העמודים שברובם ילדים ונערים צעירים לבין אלו שכל היום מצפים לראות, ועתה חוזרים בזה אחר זה בקריאות קצובות "אראפ, אראפ". כל אחד מנסה להיות חזק, אלו בצעקותיהם ואלו באדישותם.
בזמן המארש עמדתי ע"ג בימת ההתוועדות מעל השלחן וב"ה זכיתי לרגע קט לראות את הרבי העטוף בטליתו ורק תנועות ידיו הנפלאות בעידוד עצום נראות לי מן הצד. אך גם לראות את קהל האלפים שנמצאים למטה מבימת ההתוועדות רוקדים כמו גלים רועשים מרומם זה הרבה מעל הגשמיות.
אחר תפילת ערבית כמה נפלא לראות את פני הרבי הקורנים משמחה ומעודד בהנפת יד לכל כיוון. אין זה דבר הנראה באף מקום - הרצינות של יוה"כ שהולך ומתגבר עד לנצחון דה"מארש" ועתה מתחילים בגילוי ימי השמחה. מזכיר מה שהחסיד הרשב"ץ צחק כשאמרו לו שיש תמונה מהרבי (כ"ק הרבי הצמח צדק) והלא הרבי נראה שש פעמים ביום בצורה שונה...
