י' תשרי תשנ"ג

ליל יום הכיפורים

עם כניסת החג (לפני כל נדרי) 770 עמוס לגמרי. כמובן בעיקר בחלקו המזרחי (מערבי מלפנים).

לפתע נפתח תריסו של החלון האמצעי וכ"ק אד"ש נראה בעדו. למרות כהות החלון ניתן הי' לראות טוב מתמיד, וזאת לאור האור החזק שהאיר בתוך החדר. הס הושלך בקהל. פתחו את ארון הקודש ואז מסרו לכ"ק אד"ש את הס"ת הקטן (שהועלה לשם כך אחרי תפילת מנחה), הס"ת נמסר ע"י ר' נתן שי' גורארי' - בעל ה'חזקה' ע"כ - שמסרה לידו השמאלית של כ"ק אדמו"ר שליט"א והרבי העבירה לצידו הימני, כך שהספר הי' שעון על כף ידו הימנית תוך כדי שנעזר מפעם לפעם בידו השמאלית. הקהל שעמד במרכז בית הכנסת יכל להבחין בכך, וזה כמובן עורר שמחה גדולה אצל כולם. הרבי אחז את הס"ת במשך כל ה'כל-נדרי'. כ-20 דקות.

בסיום ה'כל-נדרי' קיבל הריל"ג את הס"ת מכ"ק אד"ש ומסרה לר' נתן שי' גורארי'. הרבי הביט לעבר הספר-תורה עד שיצאה מחדרו הקדוש. ר' נתן שי' גורארי' הוריד את הס"ת לזאל למטה וכל הקהל שבצידי הדרך נדחק ונדחף כדי לנשק את הס"ת...

עם חזרת הס"ת להיכל המשיכו בתפילת ערבית והרבי נשאר עם הקהל במשך כל התפילה. כשסיים את תפילת שמו"ע והחזן התעכב משום מה, סימן הרבי בידו השמאלית תנועה של נו... והריל"ג סימן מיד (מעבר לתריס) שיתחילו ויזדרזו. במשך התפילה הרבי עיין בסידורו, ומפעם לפעם הביט על הקהל הקדוש. בסיום התפלה התחיל הקהל לנגן "יחי אדוננו..." בתקוה שיזכו לראות את הרבי. אך עובר זמן, והרבי החל לפנות לעבר הדלת. הקהל המשיך לנגן, וכשהרבי כבר התחיל לצאת, סימן בידו הקדושה (השמאלית) לעבר החלון. המזכירים תפסו מהר את הכוונה ולאחר שניות מספר - בעוד הקהל מנגן יחי אדוננו - נפתח החלון, התריס עלה למעלה, וכ"ק אד"ש נראה אל הקהל. פניו היו רציניות. תחלה הסתכל לשמאלו ואח"כ לעבר הקהל שעמד למטה וממול. מעמד זה נמשך כ-40 שניות והקהל הרגיש טוב את הנאמר בתפילות החג, "אנו עמך ואתה מלכנו". ובדיוק כמו שהיראותו לקהל באה ביוזמתו בלבד, כך גם כשרצה לרמוז שיסגרו, לא חיכה לשאלת המזכיר, אלא הרים את ראשו הק' לעבר התריס, ורימז לסוגרו. המזכירים עשו מיד כדבר הרבי. בשעת מעשה הרבי היה לבוש עם קיטל וטלית.

יש לציין שיוזמתו זו של הרבי הפתיעה את הכל.

עם סיום התפילה יצא כ"ק אד"ש מהחדר, אך למעלה, בחדרו הקדוש, אמר תהלים עד מזמור ע"ג - שם עשה בידו הקדושה קמט קטן לסימן, וסגר את התהלים.

יום הכיפורים

בשעה 10:00 לערך התחילה תפילת שחרית, בחלקו המערבי (לשעבר) של בית-הכנסת היתה שוב תפיסת המקומות (הרגילה), החל משעות הבוקר המוקדמות. לאחר הפתעת הערב האחרון אף אחד לא לוקח צ'אנסים וכל פינה טובה נתפסת כדי שיהיה אפשר לצפות ממנה על הרבי שליט"א. אבל עובר הזמן, חזרת הש"צ מגיעה, והרבי לא יוצא. מחכים לסיום שחרית (מי יודע אולי...), ועדיין לא בא. חושבים על יזכור וגם אז עדיין לא בא. מוסף, ועדיין לא בא. בינתיים דאגו לארגן קריה"ת (כולל ברכת כהנים) למעלה.

בסיום תפילת מוסף (3:40) קרא הגבאי (הרב יהושע שי' פינסון) את ה'היום-יום' של היום והכריז על מועד תפילת המנחה. לאחמ"כ הכריז הרב זאב שי' כץ ע"ד הסדר שיהיה במנחה ובנעילה: "מקוים אנו הרי, שבע"ה הרבי יהי' עמנו בתפילות מנחה ונעילה, וע"כ מודיעים אנו בזאת, אשר אין לאף אחד רשות לעמוד על באקס, ספסל, או שולחן וכיו"ב. כל אחד יכול ורוצה לראות את מלכנו, נשיא דורנו, אך למען הסדר הטוב, הרי לאחר קריה"ת של מנחה יוציאו גם את בימת הקריאה ממקומה, כדי שכל הקהל יוכל לצפות. דבריו היו חד משמעיים ומרגשים. מיד לאחר-מכן (או יותר נכון - לפני-כן) תפסו כולם מקומות לצפי' טובה, וההמולה היתה רבה. בשעה 5:05 לערך נכנס כ"ק אד"ש אל החדר המיוחד. הקהל שהי' עסוק במציאת מקומות לא שם לכך לב והריל"ג יצא מיד אל החלון השלישי ומסר שיתחילו מיד בהוצאת הס"ת. למנחה עמד הש"צ ר' שלום שי' לברטוב (שהתפלל במהירות יחסית) ול'מפטיר-יונה' עלה הרב ש.ז. שי' גורארי'. כ"ק אד"ש קרא את ההפטרה מדפי הצילום הגדולים, ובסיימו קיפל (כדרכו בקודש) את הדפים. לנעילה ניגש הש"צ הרב ליפא שי' שפירא. הקהל (שהסתכם באדם א' שעמד ליד עמוד התפילה) ניסה להשיג (ללא הצלחה) את כל החזנים (כל האלפים) שהיו אז בביהכנ"ס.

במשך כל זמן התפלה, ובניגונים, הרבי התנענע מעט.

לקראת ה'מארש' הגיעו רבים מתושבי השכונה שהתפללו בשאר הבתי-כנסיות שבשכונה, כך שהלחץ הלך וגבר, וה'מכביסה' התחילה להסתובב.

בסיום ה'אבינו-מלכינו' הכריז הקהל בכאב ובזעקה (כפי שבנוסף לתפילות ולבקשות שעד עתה, הוסיפו בעשרת-ימי-תשובה את התפילה) "אבינו מלכינו שלך רפואה שלימה לכ"ק אדוננו מורנו ורבינו".

בשעה 7:07 אחז כבר הקהל ב'מארש'. תחילה אמרו את ה"שמע-ישראל..." פעם א'. את ה"ברוך שם..." ג' פעמים. את ה"ה' הוא האלוקים" ז' פעמים ואת ה"יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" ג"פ, ואז התחילו בניגון ה'מארש'. בינתיים ניתן הי' לשים לב איך שהריל"ג ניגש לכ"ק אד"ש ושאלו בדבר רצונו הק' לגשת לחלון ל'מארש' (כמנהגו לעודד השירה), והרבי השיב בחיוב. מיד פתחו את החלון השלישי, והרבי הסתכל תחלה לשמאלו. לאחמ"כ הביט על הקהל מתחתיו ולעבר הקהל ממול. הוא נענע קלות בראשו מדי פעם. כשהריל"ג ניגש ושאל את כ"ק אד"ש שאלה, ניתן הי' לראות את התנועה הידועה (שגם בזמנים הרגילים רואים אותה) איך שהרבי שליט"א הפנה את ראשו מעט כלפי שמאלו (שם עמד הריל"ג) והזיז (בידו השמאלית) את הטלית אל מעבר אחורי אזנו (כאומר "שאל שוב"), וענה בחיוב. (לאחמ"כ נודע שהריל"ג שאל את כ"ק אד"ש "האם ברצונו להישאר לתפילת ערבית" וע"כ השיב הרבי בחיוב (היתה זו הפתעה גם לחברי המזכירות, שכן זה לראשונה, שוהה כ"ק אד"ש במשך זמן כה ארוך (ברציפות) בעת התפילות, בחדר המיוחד)). לאחר מכן הניח את ידו השמאלית על אדן החלון ונשען עליה. לאחר משך זמן סימן בתנועת ראשו הק' להריל"ג, הריל"ג שאל את כ"ק אד"ש "האם ברצונו לסיים", ומשהשיב בחיוב, סגרו את החלון ואחריו את התריס. יצויין שגילוי זה היה הגילוי הכי ארוך (כ-2 דקות) שמאז תחילת השנה.

בינתיים הגיע ר' דוד שי' רסקין ל'מזרח' (מתחת לחלון הקודש) ותקע את התקיעה וכל הקהל צעק-זעק יחדיו בקול אדירים "לשנה הבאה בירושלים". ומיד אחר"ז התחיל (ספונטנית) לשיר את ה"יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", והמסך היה עדיין סגור, עד שנפתח לאחר זמן מה וכ"ק אדמו"ר שליט"א נראה (דרך החלון האמצעי) לבוש עם הכובע. הריל"ג סימן (מהחלון השלישי) שהרבי יישאר גם לתפילת ערבית וע"כ נא להזדרז הקהל הפסיק מיד לנגן, סיים את תפילת נעילה והתחיל את תפילת ערבית. את ההבדלה עשה הרב יהודה שי' קעלער שעמד מתחת לחלון הקודש - כדי שכ"ק ישמע את ההבדלה.

עם סיום ההבדלה סגרו את התריס האמצעי. הקהל הכריז ג"פ "גוט יו"ט", והתחיל לנגן את ניגון ההקפות להרלוי"צ. הקהל חכה עדיין משך זמן, אולי נזכה שוב, כאתמול, שהרבי ירצה לגשת לחלון ולומר גוט יו"ט. אך כ"ק אד"ש יצא אל חדרו הקדוש.

"אשרי עין ראתה קהל קדושים רוגשים בבית קדשי הקדשים".

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

עם סיום החג, יצא הקהל הקדוש לערוך קידוש לבנה ולסעוד את לבו על שדרת 'איסטערן-פארקווי' - הודות ליוזמתו הברוכה ודאגתו מזה שנים של איש החסד ר' נחום שי' מרקוביץ.

כנהוג להתחיל בבניית הסוכה מיד במוצאי יום הכיפורים, בנו היום את סוכתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א הנמצאת בגינה ביתן המלך (שבה נוהג הרבי לברך על הד' מינים).

כשעה לאחר יציאת החג נפתחה החנות של .W.L.C.C והחלו במכירת הווידאו המיוחד מערב יום הכיפורים. ההפתעה היתה מושלמת והשמועה עשתה לה כנפיים. תוך זמן קצר צבאו רבים רבים על החנות כדי להשיג את הווידיאו הייחודי. גם החנויות שכבר היו פתוחות בשעה זו (כ'דרימערס' וחנות האלקטרוניקה החדשה שעל קינגסטון) הפעילו את הווידיאו לשמחת כולם. עשרות רבות של תמימים ואנ"ש נעמדו לצפות בפניו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א. גם ב-770 למעלה צפו הבחורים במשך זמן ארוך בווידיאו מערב יום הכפורים הנ"ל, וקראון-הייטס היתה הלילה על הווידאו. והיה זה יום-טוב מיוחד. וה' יעזור שבקרוב נזכה לראות את מלכנו, ובאופן של "מלך ביפיו תחזנה עינינו".