כ"א מרחשון תשנ"ד

יום שישי כ"א מר-חשון

בשעה 2:29 הגיעה במפתיע הידיעה: "מנחה קרוב", ולאחר המתנה של למע' משעה התקבלה הידיעה: "מנחה נאו". השעה היתה 3:39, ותפילת שמו"ע התארכה מאוד, ורק בשעה 4:05 אחזו בסיום התפלה, אלא שיציאתו של כ"ק אד"ש מה"מ התמהמהה עוד כ-10 דק', ובסופו של דבר חזר לחדרו הק' ושוב לא זכינו לראותו. הקהל שהמתין כ"כ הרבה זמן מההודעה הראשונה, מיהר בלב שבור לביתו, לארגן ההכנות האחרונות קודם כניסת השבת.

לאחמ"כ נודע, אשר אי-יציאתו של כ"ק אד"ש מה"מ למרפסת, מושללת היתה גם בגלל המצב שלא איפשר.

"באם אלוקים עשה כדבר הזה - איני מוכן להניח תפילין"

מא' מאנ"ש, שכהרגלו מידי יום שישי נסע גם היום למבצע תפילין במנהטן, שמענו אפיזודה מעניינת: כשהציע ליהודי בגיל העמידה להניח תפילין, סירב הלה. "באם אלוקים עשה כדבר הזה - איני מוכן להניח תפילין", אמר. ניסה החסיד לשכנעו, ומשהחל הלה להפשיל שרוולו, הבחין החסיד במספר שהי' חקוק על ידו, סימן להשתתפותו במלחמת העולם. "אההה", פלט החסיד, והחל להסביר לאיש את צורת הסתכלות הרבי על השואה. הלה לא נרתע ותיקן מיד: "לא על זה אני מדבר, אלא באם עשה אלוקים לרבי שלכם את מה שקרה - איני מוכן להניח תפילין"...

על שאלה זו לא יכל אמנם החסיד לענות, אך הלה הסכים בכ"ז להניח תפילין...

ליל שבת קודש

לקבלת שבת לא יצא כ"ק אד"ש מה"מ, ומסביב לחדרו ניכר הי' כי משהו אינו כשורה, ואי-יציאתו של כ"ק אד"ש מה"מ למרפסת בתפילת מנחה לא היתה 'בכדי', אלא יש דברים בגו, כאשר כ"ק אד"ש מה"מ סובל על עיניו הק' מ'קטרק', דבר שמפריע הן לתפילה והן לאכילה. הנוירולוג הגדול, ד"ר מור, הוזעק הערב לבדוק שאין כל סכנה ח"ו, ושהכל מתנהל כשורה מבחינה ניורולוגית. הנ"ל הגיע בשעה 9:00 לערך ושהה בקודש כחצי שעה, בה ערך בדיקות בעזרת מכשירים שהיו בידיו.

בבדיקה הכללית נמצא אמנם שהכל בסדר, ואף נתגלה אשר בהילוך הדם ישנה הטבה מסויימת ביחס לבדיקה שהיתה בחודש אב, כך שאין כל סכנה ח"ו, אך נודע שצריכים לערוך עוד בדיקה ע"י המכונה הגדולה ה-M.R.I.

כשיצא מבנין 770 סיפר הד"ר לקהל שעמד בחוץ, אשר ביציאתו מהחדר איחל לכ"ק אד"ש מה"מ 'גוד נייט', וכ"ק אד"ש מה"מ ענה לו כנ"ל. גם מר דייויד האריס איחל לכ"ק אד"ש מה"מ 'שבת שלום' וקיבל מענה, ובדומה לזה הי' גם לד"ר פלדמן - כך עכ"פ לטענתם הם.

לאחמ"כ קידש כ"ק אד"ש מה"מ ואכל סעודת שבת.