כ"א שבט תשמ"ט

יום שישי, כ"א שבט

ההתוועדות וסעודת המצוה לכבוד הסיום נמשכו עד שעות הלילה המאוחרות, ומעניין היה לראות עם בוקר את ה"טנקים" יוצאים לפעולה. כמידי יום שישי היו ה"טנקים" הרבים עמוסים ב"טנקיסטים" צעירים או, לפחות, צעירים ברוחם ובשפע ציוד של תפילין, נרות שבת וחומר רב ומרשים ביהדות.

יום זה, שקודם ליום ההילולא, כבר היה חדור באווירת היארצייט. הדבר בא לידי ביטוי בעובדה שזמן קצר לאחר סיום תפילת שחרית שב כ"ק אדמו"ר שליט"א וירד לקומה הראשונה בביתו (שם נערכות התפילות בימות החול), ולהפתעת הכל חילק שטרות של דולר לנוכחים – שליחות מצוה לצדקה. מאוחר יותר נסע כ"ק אדמו"ר שליט"א ל"אוהל" ושהה שם כמה שעות עד סמוך לכניסת השבת.

בינתיים הלך ביהכנ"ס והתמלא מפה לפה. מסביב ל"עמוד" בכותל המזרח, לפניו עתיד הרבי שליט"א לעבור בתפילות השבת, הוצבו שולחנות וספסלים וניבנו "פירמידות" שונות, כדי לאפשר לקהל רב ככל שרק ניתן להאזין לתפילתו הזכה של הרבי שליט"א. לקראת כניסת השבת כבר היה האולם מלא וגדוש בהמון עם, כ"י, לא רק בסמוך לכותל המזרחי אלא ממש מקצה לקצה. גם מי שלא הצליח להידחק למקום קרוב לא ויתר על ההזדמנות להתפלל במניין של כ"ק אדמו"ר שליט"א ולענות "אמן" ו"אמן יהא שמיה רבא..." אחר ה"קדישים" שיצאו מפיו הק'.

מי שנכחו כאן במשך השנה, מאז הסתלקות הרבנית נ"ע, או האזינו דרך הטלפון או בקלטות, כבר שמעו פעמים רבות את תפילת הרבי שליט"א כשהוא עובר לפני התיבה בימות החול, אך גם אלה יתקשו לתאר לעצמם את תפילת השבת. את הנעימה המיוחדת, את הניגון החסידי המקורי המשלב תחינה, בקטעים המתאימים, עם הכרזה תקיפה ובוטחת בקטעים אחרים, את הקהל הגדול הניצב בדומיה ומאזין, ואת מבטיהם של החסידים ואנשי מעשה בשעה שהם מתפללים בעקבות שליח-ציבור מיוחד שכזה...

בליל שבת, עם תום התפילה, חזר והופיע בהדרו המחזה המוכר ב-770 מימי המועדים, כאשר ציבור כה גדול, כ"י, יושב ועוסק בתורה, או ידידי נעורים נפגשים זה עם זה לאחר הפסקה ממושכת ומשוחחים באהבת ישראל חסידית, כשבין כל אלה בולטים לצד הרבנים, המשפיעים וזקני החסידים – המוני השלוחים, שליט"א.

היה זה ממש מרגש לראות איך הציבור הגדול יושב ועוסק במאמר החסידות או ה"הדרן" של כ"ק אדמו"ר שליט"א שהופיעו במיוחד לקראת יום היארצייט, אחרים עיינו ב"לקוטי שיחות" השבועי, שהפעם עסק בביאור מעלתן של נשי ישראל כמי שקדמו לאנשים בעת מתן-תורה: "כה תאמר לבית יעקב (אלו הנשים) ותגיד לבני ישראל (האנשים)".

לצד אלו נראו קבוצות של שלוחי כ"ק אדמו"ר שליט"א ממקומות שונים בעולם, והיה מעניין לראות איך שלוחים צעירים שואלים בעצתם של אלו הוותיקים ומבקשים ללמוד מניסיונם העשיר בהפצת התורה והמצוות. ולחילופין, את מבטי ההשתאות על פני המבוגרים למשמע ההצלחות השמימיות שהצעירים זוכים להן תוך זמן קצר יחסית...

ניתן, אם כן, לומר ללא ספק כי בשבת הזו היה 770, באופן מיוחד, מקום לכינוס של צדיקים שהוסיף לכל יחיד מנה גדושה של התעלות רוחנית לא רק הודות לשהייה במחיצת כ"ק אדמו"ר שליט"א אלא גם בגלל עצם השהות במחיצת תלמידי חכמים וחסידים מופלגים במספר כזה, כ"י, שכל מעיינם הוא תורה וחסידות והפצת היהדות ומעיינות החסידות.

סעודת השבת אותה סעדו איש איש בביתו או באכסנייתו היתה רק הפסקה קצרה ברצף העיסוק בתורה ובחסידות, שכן זמן קצר אחריה נהרו רבים בחזרה ל-770, שם נערכה אותה שעה התוועדות חסידים רבתי שכללה "סיום" על שישה סדרי משנה שחולקה פעמים רבות בין המוני חסידי חב"ד אנ"ש ותלמידי התמימים בעולם כולו. ההתוועדות הזו נקראה ע"י גבאי בית הכנסת של כ"ק אדמו"ר שליט"א, הרה"ח ר' יהושע פינסון והרה"ח ר' זאב כץ שיחיו, ויש לציין כי היא נשאה אופי חסידי פנימי, מקורי.