כ"א שבט תשנ"ג

יום שישי כ"א שבט

בשעה 3:00 נודע ע"ד 'תפילת מנחה בקרוב', ולפועל, כעבור 10 דק' נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לתפילה. בסיום התפלה, 3:36, יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת והקהל ניגן 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'. הרבי מלמל בפיו (כרגיל לאחרונה), עודד השירה קלות בראשו הק', ולקראת סיום עודד בתנועות חזקות יותר לד' הצדדים, ואין צורך לומר כי כשהרבי מלהיב - הקהל מתלהב... וניגנו בשטורעם ובעוז. כעבור דקה ו-10 שניות סימן לסגירת הוילון.

ליל שבת קודש - כ"ב שבט

בשעה 5:55 נכנס כ"ק אד"ש מה"מ ל'קבלת שבת. רבים מהקהל הגיעו מבעוד מועד ונדחקו כמה שיותר קדימה כדי (לראות ו)לשמוע כמה שיותר קרוב - יתכן, מי יודע, שכ"ק אד"ש מה"מ יאמר 'קדיש'. מעבר למחשבות היתה זה גם 'שמועה' בשם 'קרובי משפחה של א' המזכירים' שצפויה הפתעה בשבת...

הש"צ הרה"ח המשפיע ר' יהושע שי' קארף ניגש לעמוד והתפלל די בשקט, לפיכך לא יכל הציבור לשמוע אותו... ב'לכה דודי' ניגנו בניגון 'אורך ימים' ובסיומו בניגון 'יחי אדוננו', כמידי שבת בשבתו [היו שטענו כי ראו מבעד לחלון את עידודיו הקלים של כ"ק אד"ש מה"מ, בתנועות ראשו הק' בעת השירה].

כבר ב'קדיש' הראשון שלאחר 'עלינו' הורד המסך בחדר המיוחד, וכ"ק אד"ש מה"מ יצא אל הקהל (השעה היתה 6:20), הביט לעבר הש"צ וכמו"כ לעבר הקהל שעמד למטה. בשל הדממה והשקט יכלו לשמוע את קולו של החזן (חרף קולו השקט) באמירת ה'קדיש בתרא', וכן לראות (כרגיל) את עניית ה'אמן' מפי קדשו. לאחמ"כ החל הקהל לנגן 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד', ומיד החל כ"ק אד"ש מה"מ לעודד בתנועות קלות בראשו הק'. עוד בתחילת ה"גילוי" ניכר הי' שהרבי עוצם את עיניו לפרקים ומעודד השירה. כעבור כ-3 דק' החל כ"ק אד"ש מה"מ לעצום את עיניו לזמן ממושך וארוך יותר ואף הרכין את ראשו מעט, ובאותה עת המשיך להכות עם אצבע ידו השמאלית בכף ידו הימני וכן מלמל בשפתותיו הק', ומעמד זה שנמשך למע' מרבע שעה (!) הי' "שמיימי", משך זמן ארוך שהרבי עם עיניים עצומות וכל כמה דקות מעודד השירה לד' רוחות בחזקה תוך כדי שעיניו עצומות וחוזר חלילה... המזכירים שעמדו מאחור התקשו להבחין ב'עירנותו' של הרבי ובהתנהגותו השמיימית, ובעוד המזכיר הריל"ג מתקרב יותר ויותר, לפתע התחיל כ"ק אד"ש מה"מ לעודד בתנועות ראשו, קדימה, אחורה ולצדדים, ובתנועות די חזקות. הקהל באותה עת ניגן את הניגון "ללא ניגון". כמכריז רגע אחר רגע 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'. עיני כל הקהל צופיות לכ"ק אד"ש מה"מ בדקות המיוחדות שנדמו כשעות...

[חלק מהקהל נתן ביטוי לרגשותיו וראה בזה "התוועדות", אמירת 'מאמר' או 'שיחה'... המזכירים נתונים בלחץ כל שהוא... ה'אח' הנמצא בחדרו של הרבי הגיע אף הוא לראות מקרוב את ה'מעמד', והפטיר ואמר: 'הרבי עירני'!] לרגע פתח את עיניו הק' סקר את הקהל מעט והביט לשמאלו [ולרגע נדמה היה להריל"ג כי הי' זה נראה כרמז לסגירת הוילון...], ושוב החזיר את מבטו ממול ושוב עצם את עיניו הק' [יצויין שבאותה עת שראשו הק' היה מורכן ועיניו עצומות, המשיך לרחוש בשפתיו הק' ואף הכה קלות באצבע ידו השמאלית על כף ידו הימנית, לבד מזמן קצר שהרכין את ראשו באופן שלא הי' כל עידוד...], כעבור כ-16 דק' פתח כ"ק אד"ש מה"מ את עיניו הק' ועודד השירה משך זמן כו"כ פעמים והסתובב לעבר הריל"ג, והי' זה סימון לסגירת הוילון, השעה היתה 6:37.

עם סיום התפלה, התיישב הקהל בחלקו המערבי של ביהכנ"ס, ללימוד משניות לע"נ הרבנית הצדקנית נ"ע. בחלק המזרחי התקיים השיעור הקבוע ב'תורה-אור'.

רבים מאנ"ש הנוהגים להביט על לוח המודעות של שבת... צדה עינם בפתק הנכתב בכתב ידו של הריל"ג (אודות סעודת שלום זכר לתינוק שנולד היום), והביעו את פליאתם בזה.