כ"ב אדר תשנ"ג

יום שני כ"ב אדר

בשעה 1:19 נכנס כ"ק אד"ש מה"מ אל חדרו המיוחד, לתפילת מנחה. חתן המתחתן היום קיבל הסידור מידו הק', ולאחמ"כ הורם המסך והחלו בתפילה. עם סיום התפלה יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת [כאשר פתחו הוילון הי' זה עדיין בסיום אמירת הקדיש], הביט לימינו לעבר הכלי-זמר, סקר הקהל שמולו ומשך זמן הי' "פארטראכט", כששפתותיו הק' רוחשות. כעבור משך זמן החל לעודד בתנועות ראשו הק' והמשיך לסקור מעט את הקהל. לסיום הביט שוב לעבר הכלי-זמר - ותיכף לאח"ז סימן בתנועה הרגילה לסגירת הוילון. הגילוי נמשך כשתי דקות והשעה היתה 1:32.

לפני תפילת מנחה התקיימה הפיזיותרפי' לדיבור.

מעריב ו-?...

בשעה 6:32 נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לתפילת ערבית, ובסיומה יצא אל המרפסת. בהיפתח הוילון אחז הש"צ בקטע "עושה שלום" של 'קדיש בתרא', ובסיומו החל הקהל לנגן "יחי אדוננו". כ"ק אד"ש מה"מ החל מיד לסקור הקהל, כשראשית כל הביט לשמאלו (שם גם מקום בו עומד הכלי זמר - שמשום מה הערב לא בא). לפתע סימן בידו הק' כתנועת תמיהה. הריל"ג שאל לרצונו הק' והעלה כמה הצעות - שחלקם נענו בחיוב וחלקם להיפך... לאחר מכן שאל הריל"ג שמא דעתו הק' לאמירת "קדיש דרבנן" (משום שלא שמעוהו למעלה, בעת אמירתו), והרבי הסכים על ידו, ותיכף הודיע המזכיר לש"צ שיאמר הקדיש. כ"ק אד"ש מה"מ הביט אל הש"צ משך כל אמירת הקדיש וענה אמן וכו', ומיד כשסיים הש"ץ, החל הקהל לנגן "יחי אדוננו" - אף כי באותה שעה אותת כ"ק אד"ש מה"מ בידו הק' תנועת תמיהה, אך חלק מהקהל, כמו גם חברי המזכירות, לא הבחינו בכך ותמהו איפוא על אותם האנשים שניסו להשתיקם; אלו שעמדו בפירמידות הגבוהות הבחינו בתנועת קדשו, ולדידם היתה התמיהה להיפך... הקהל המשיך לנגן. בינתיים הסתכל מעט כ"ק אד"ש מה"מ וסקר את הקהל שלמולו, וניגן בפיו הק'. אך כעבור כ-10-20 שניות סימן שוב באותה תנועה הנ"ל, והפעם - רוב הקהל שעמד גבוה הי' נחוש יותר להשתיק את השאר. ואם כי חברי המזכירות טרם שמו לב לכך, אך משראו שמשתיקים את הקהל הבינו שדברים בגו... כעבור שניות ספורות סימן כ"ק אד"ש מה"מ עוה"פ, והפעם חברי המזכירות הבחינו בכך. הריל"ג ניגש לכ"ק אד"ש מה"מ לשאול לרצונו הק', ובינתיים השתתק הקהל לגמרי. בו בזמן שהריל"ג שאל לרצונו הק' - הביט כ"ק אד"ש מה"מ על הקהל כל העת. הריל"ג חושב לרגע מה לשאול וכ"ק אד"ש מה"מ מסמן בתנועת יד קדשו: "נו"... הריל"ג מציע עוד הצעות - חלקם נענות בחיוב וחלקם בשלילה. [יצויין שהרבי עונה בפיו הק' "יע" (לחיוב) ו"ניין" (לשלילה), באופן ברור ובניגון מסויים]. שוב מעלה הריל"ג כו"כ הצעות, ולאחר הסכמה מכ"ק אד"ש מה"מ הודיע לקהל שהרבי רוצה שמישהו יאמר משהו, ובאותה עת מסתכל כ"ק אד"ש מה"מ על הקהל וממתין... וכאן נעמד הגבאי הרה"ח ר' יהושע שי' פינסון, חזר על דברי המדרש המדבר בגלויות עם ישראל, שבכל מקום שגלו היתה עמהם השכינה, וסיים ואמר: "שכמו שבגלות מצרים היתה הגאולה ע"י משה, כך גם הגאולה השלימה תהי' ע"י גדול הדור וגדול ישראל אדוננו מורנו ורבנו שליט"א לחיים ולשלום", (וכ"ק אד"ש מה"מ ענה אמן (יחד עם כל הקהל)) "ורפואה שלימה בקרוב ממש" (ושוב ענה הרבי אמן). אגב, הי' זה הרב פינסון שהכריז את הפסוק "מי יתן מציון וגו'", ביום שני העבר, והדבר הי', כזכור, לרוחו של כ"ק אד"ש מה"מ.

עם סיומו סימן כ"ק אד"ש מה"מ בידו הק' להריל"ג שרוצה עוד משהו...

[הדמיון בין המציאות הזאת למה שהתרחש בי"ט כסלו, הוא כמעט זהה - איך שכ"ק אד"ש מה"מ רצה משהו ואף אחד לא השכיל לכוון לדעתו ורצונו הק'; ובכל זאת - בלב כולם התקוה כי את שקרה אז לא ישנה היום... מאידך, חשוב לציין, כי קולו של כ"ק אד"ש מה"מ (בתגובתו להצעות המזכיר) המתנגן בקול ברור: "יע" ו"ניין" - אין זה מזכיר את י"ט כסלו...]

הריל"ג החל להעלות הצעות נוספות, כמו: שינגנו משהו וכד', וכ"ק אד"ש מה"מ שוב שלל חלק מהן ב-"ניין", ועל חלק השיב בחיוב - "יע". וכך כל העת הריל"ג מעלה הצעות, ו'ביני לביני' "מקבל" תנועת ביטול, וכשמפסיק מלשאול¬להציע, אומר כ"ק אד"ש מה"מ: "נו"... ושוב מגיב ב"יע" ו"ניין" על הצעות נוספות ושונות. הריל"ג מודיע לקהל שהרבי רוצה שמישהו יאמר משהו, והרה"ח ר' יוסף הלוי שי' וויינברג נעמד וחזר על שיחה של הרבי אודות פורים - "החודש אשר נהפך", כשמביא דוגמא מהמן, שבשעה שדיבר עם זרש אמר "לאמר למלך", ולכאורה מהו הדגש ב"לאמר", ולא אמר "לבקש" - מהמלך לכאו' צריכים לבקש? וההסבר בזה - שתכלית הכוונה בהמן היתה ש"בית המן נתתי לאסתר" - שכל התוקף של המן נתנו ליהודים, והיינו הכח "לאמר למלך". וכח זה יש ליהודים, ובפרט לצדיקים, אשר "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" - שהרבי יגזור ויהי' בריא, וישלים תיכף ומיד ממש את הגאולה האמיתית מיד ממש! (וענה כ"ק אד"ש מה"מ (יחד עם כל הקהל) אמן).

[כ"ק אד"ש מה"מ הקשיב משך כל העת לדברי הרב וויינברג, כשמסתכל עליו. חדי העין אף הבחינו בחיוך קל ושביעות רצון על פני כ"ק אד"ש מה"מ].

תוך כדי שהרב וויינברג מסיים, פונה כ"ק אד"ש מה"מ שוב להריל"ג ומסמן בידו הק': "נו"... וכמו בכך לא די, הביט על הקהל ואמר כמ"פ: "נו"... אך אף אחד לא ידע מה לעשות, ושוב פנה להריל"ג ב"נו"... הריל"ג מעלה שאלות, כ"ק אד"ש מה"מ שוב עונה ב"יע" ו"ניין", והריל"ג מודיע לקהל שימשיכו לשאת דברים. שוב נעמד הרב וויינברג והביא מ"היום יום" אודות הענין ש"חכמים הם עיני העדה, וכשהראש בריא אזי כל הגוף בריא", והסביר זאת ע"פ ביאורו של כ"ק אד"ש מה"מ בענין זה. בתום דבריו סימן כ"ק אד"ש מה"מ שוב בתנועה בידו הק', כאומר שיוסיפו עוד משהו (ובינתיים עברו כבר קרוב ל-9 דקות מתחילת המעמד); הריל"ג מעלה הצעות שכ"ק אד"ש מה"מ מאשר בתחילה ב"יע" ומיד לאח"ז שולל ב"ניין" את ההמשך. הריל"ג מפסיק לשאול לרגע, והרבי ממשיך לסמן: נו... נו... הריל"ג ממשיך להציע, וכ"ק אד"ש מה"מ עונה יע (בקול כאוב). על עוד כמה הצעות השיב "יע" ולאחמ"כ שוב: נו... נו... ושוב שולל הצעה מסויימת ב"ניין" מוחלט ובביטול בידו הק'. עוברת עוד דקה. הקהל כולו דרוך, מקוה ומצפה שיכוונו לרצונו הק'... כעבור עוד כמה שאלות והצעות, פונה כ"ק אד"ש מה"מ לקהל ואומר: נו... נו... מתקרב למרפסת ומסתכל לקהל ממולו למטה ואומר: "נו", וכשאין תגובה מהקהל פונה כ"ק אד"ש מה"מ להריל"ג ומסמן בידו; הריל"ג שואל שוב, ונענה בתנועת ביטול על הצעתו...

חלק מהקהל צועק "לחיים" (- אולי לזה הכוונה?), ואילו כ"ק אד"ש מה"מ ממשיך להשיב ב"יע" ו"ניין"... וכשלא שואלים, אינו נותן רגע מנוחה ואומר: "נו"... "נו"...

עוברות עוד 2 דקות, והריל"ג מודיע שהרבי רוצה שיאמרו ענין בחסידות. הרב וויינברג חוזר מאמר חסידות בע"פ, ד"ה "ועבדי דוד מלך עליהם", וכ"ק אד"ש מה"מ מביט עליו כל העת [השעה היא 6:57]; מתקרב למרפסת וממשיך להביט עליו, וחוזר למקומו.

עברו עוד כ-3 דקות וכ"ק אד"ש מה"מ מסמן שוב: שיוסיפו עוד. הריל"ג שואל את כ"ק אד"ש מה"מ משהו, ומיד אומר להרב וויינברג שימשיך באמירת המאמר. [בעת חזרת הדא"ח העביר כ"ק אד"ש מה"מ את ידו הק' על עיניו הק' כמ"פ]. משסיים [7:02], פנה כ"ק אד"ש מה"מ תיכף לשמאלו, לעבר הריל"ג, והמשיך לסמן שיגידו עוד משהו [יצויין כי הסימון הזה הי' נראה כמבקש שיאמרו 'לחיים', ולפיכך חלק מהקהל צעק "לחיים" בקול, אך בדיעבד הוכח כי ככל הנראה לא לזו היתה כוונתו. בינתיים דאג מאן דהוא לקנות כוסיות ו'משקה', שמא ייעשה בכך שימוש ברגעים הבאים], הריל"ג מעלה שוב הצעות, וכ"ק אד"ש מה"מ משיב כמקודם; חלק ב"יע" וחלק ב"ניין", וממשיך לסמן: נו...

הריל"ג אינו מצליח, והרבי לא מרפה ממנו וממשיך לסמן: 'נו', ואז הריל"ג פונה שוב לקהל ואומר שיגידו משהו. באותה עת מביט כ"ק אד"ש מה"מ לעבר הקהל ומפעם לפעם אומר בפיו הק': "נו"... "נו"... עברה עוד דקה וחצי של דומיה, והקהל לוחש להרב וויינברג שיאמר משהו... הרבי ממתין, והרב וויינברג חוזר על קטע מהמאמר "בורא ניב שפתים" [חדי העין הבחינו שבו בזמן נגע כ"ק אד"ש מה"מ בשפתותיו הק']. וכך המשיך דקה ומחצה, וברגע שסיים לא הרפה כ"ק אד"ש מה"מ והמשיך לסמן ולדרוש "נו"... בידו ובפיו הק'. הריל"ג מעלה הצעות, וכ"ק אד"ש מה"מ מגיב לחיוב ("יע") כו"כ פעמים ברציפות, ולפתע - "ניין" ותנועת ביטול; "יע"... "נו"... "ניין"... וכו'.

שוב העלה המזכיר עוד כמה הצעות, ולפתע עונה כ"ק אד"ש מה"מ: "יע" (בקול של צער...). עברה עוד כמחצית הדקה, והרב יהושע פינסון אמר דרשה קטנה בנוגע ללוחות ראשונות ולוחות אחרונות שקראנו בפרשת השבוע (תשא) - העילוי שהי' בלוחות האחרונות; ובעניננו - לאחר ההעלם הגדול הזה (היל"ת) צריכה להיות העלי' הגדולה בגאולה השלימה! (כ"ק אד"ש מה"מ ענה אמן (יחד עם כל הקהל)).

עם סיומו סימן כ"ק אד"ש מה"מ שיוסיפו עוד. המזכיר הגיש כמה הצעות וכ"ק אד"ש מה"מ משיב ב"יע" ו"ניין" ובתנועת ביטול בידו ובראשו הק' מידי פעם; וכן תנועה בידו הק' כאומר: נו... הריל"ג שוב מודיע שיאמרו משהו אך הקהל נאלם דום [לא יודעים מה צריכים לומר, ומעדיפים איפוא לשתוק...]. השעה 7:07, הרבי ממשיך ואומר: "נו", "נו", והקהל שותק... הריל"ג ניגש ומציע, וכ"ק אד"ש מה"מ מבטל בתנועת ידו הק'; מאשר הצעה ב"יע"; הריל"ג מבקש מהקהל שיאמרו משהו, והרבי ממשיך כל העת לדרוש ("נו"...) כו"כ פעמים, מתקרב למרפסת ושוב ממשיך: "נו"...

השעה 7:09, ואף אחד לא יודע מה הרבי רוצה מאיתנו. אך מאידך, הרבי פונה לקהל ומבקש שיתפוס במה המדובר... "קראתי ואין עונה"... כ"ק אד"ש מה"מ פונה להריל"ג ומסמן בידו הק', הריל"ג שואל משהו ונענה בתנועת ביטול, וכשהרבי ממשיך לדרוש: 'נו'... מהקהל - נרתמים למלאכה חברי המזכירות שעמדו מאחור - גרונר וסימפסון ומאיצים בהרב וויינברג והעומדים סביבו לאמר דבר מה. בינתיים חולפת לה דקה נוספת, והרבי לא מרפה ואומר: נו... נו... או אז נעמד שוב הרב וויינברג ופתח בענין מפרשת השבוע, "ויקהל משה" - הקהלת קהילות, וקישר זאת לענין שלימות הארץ שהרבי תמיד דיבר בקאך אודות זה - שע"פ דין תורתינו הק' אסור לתת 'אף שעל', ושיקויימו ג' השלימויות: התורה, העם והארץ, והדברים הרי אקטואלים במיוחד היום כאשר עומדים במצב שמדברים על החזרת חלקים מארץ ישראל - שח"ו לא יחזירו אף שעל! ושיהיו כל ג' השלימויות ותבוא הגאולה השלימה! כ"ק אד"ש מה"מ ענה אמן, ומיד החל לסמן בידו שוב שיוסיפו עוד משהו (היתה זו תנועה דומה לדלעיל, כאשר נדמה הי' כהוראה לאמירת לחיים) וחלק מהקהל הרים כוסיות 'לחיים'. הריל"ג שאל הצעות שונות ושוב ענה כ"ק אד"ש מה"מ ב"יע" ו"ניין" ולאחמ"כ: נו...

ביני לביני סידר כ"ק אד"ש מה"מ את כובעו (תנועה שלא נראתה מאז ז"ך אד"ר) ושוב ממשיך ב"נו"...

השעה 7:11, הרב וויינברג מדבר שוב, והפעם - אודות כ"ה אדר, יום הולדת הרבנית נ"ע, וסיים שבקרוב תהי' תחיית המתים והרבנית תהי' יחד אתנו, וסיים בברכת רפואה שלימה וקרובה מיד ממש לכ"ק אד"ש מה"מ. הרבי ענה אמן ומיד סימן בידו הק' לעוד משהו... הריל"ג שוב מעלה הצעות שונות וכ"ק אד"ש מה"מ מבטל חלק, ועל חלק עונה ב"ניין", "יע"; מתקרב למרפסת; מביט על הקהל וממשיך לענות על ההצעות ב"יע" ו"ניין". בא' הפעמים אף נשמע קול אנחת צער (על שאין תופסים במה מדובר...). על עוד כמה שאלות ענה ב'יע' ו'נו'...

השעה 7:13, כ"ק אד"ש מה"מ ממשיך לבקש: נו... נו... הריל"ג מציע עוד כמה הצעות וכ"ק אד"ש מה"מ עונה בקול: יע, יע, ושוב נשמעת אנחת צער איומה... [הקהל התקשה להיישיר מבט - עד מתי???!!!].

לאחמ"כ דיבר הריל"ג עם כ"ק אד"ש מה"מ והציע כמה דברים (פרטיים) שהיו לרוחו של כ"ק אד"ש מה"מ והסכים ע"ז. לאחמ"כ שאל האם אפשר עתה לנגן, וכ"ק אד"ש מה"מ עשה תנועה בידו הק', כאומר: "נו, מילא"... הריל"ג המתין רגע (מאחר שראה שאין זה לשביעות רצונו), אך לאחר רגעים ספורים סימן כ"ק אד"ש מה"מ: נו... הריל"ג הודיע לקהל לנגן ניגון, והללו החלו לנגן "יחי אדוננו", וכ"ק אד"ש מה"מ הניד בראשו הק' מעט ושפתותיו הק' מילמלו. כעבור כמחצית הדקה סימן בתנועה בידו הק', ולרגע הי' נדמה שהרבי אינו שבע רצון מהניגון ודורש משהו אחר ולפיכך השתתק הקהל לרגע, אך היתה זו "מחשבה זרה"... הריל"ג שאל האם לסגור ונענע בחיוב, וסימן הריל"ג שימשיכו לנגן! הוילון נסגר וכ"ק אד"ש מה"מ חזר לחדרו הק'.

משך זמן הגילוי נמשך למע' מחצי שעה, והשעה היתה 7:15.

הקהל נשאר קפוא על מקומו דקות ארוכות...

• * *

הערב נסגרו שערי בית הכנסת, לצורך הכנתו ליום המחר - עת בואם של חברי ה'קרן לפיתוח מחנה ישראל'.

הלילה גם נודע שכ"ק אד"ש מה"מ ביקש דבר מה, ולשאלת המשב"ק שהי' באותה עת - השיב כ"ק אד"ש מה"מ: "עסען".