כ"ב שבט תשמ"ט

יום שבת קודש פרשת יתרו, כ"ב שבט

לקראת תפילת שחרית שוב חזר בית הכנסת והתמלא בצפיפות לא רגילה. זמן רב לפני התחלת התפילה כבר החל הציבור נוהר לעבר בית חיינו, ממהרים לטבול טבילת טהרה, לעיין במאמר חסידות "טרי" ולהידחק, בדרך כלשהי, קרוב ככל האפשר ליד ה"מזרח" כדי להאזין לתפילה... זו נערכת בהתרגשות שאופפת את כל הציבור ובדומיה חרישית שמגיעה לשיא בעת חזרת הש"ץ ובשירת "הוא אלקינו" בקדושת "כתר".

לאחר התפילה הולכת ההתרגשות וגוברת ביתר שאת. ניתן לחוש באוויר איך הכל שותפים למחשבה ששעת השיא מתקרבת. באחת וחצי עשויה להתחיל התוועדות כ"ק אדמו"ר שליט"א. עד אז יש להספיק לקדש על היין, לטעום משהו ו... לתפוס מקום להתוועדות. וכשהדוחק עצום כל כך, מדובר במשימה בכלל לא קלה.

השעה היעודה באה. בצורה שקשה להבין אותה מפלסים ויוצרים שביל בו יעבור כ"ק אדמו"ר שליט"א, וההתוועדות מתחילה. התחלה של כשלוש שעות רצופות של דברי תורה וחסידות והוראות בעבודת ה' של "ענייני דיומא" כשההפסקות בין השיחות מנוצלות לשירה ואמירת "לחיים".

בחלק גדול משיחות הקודש המופלאות עמד כ"ק אדמו"ר שליט"א במילים מפורשות (או באלו שחסידים מצאו רמז) על יום היארצייט ועל משמעותו לגבי כלל עדת החסידים, עם התחלת תקופה חדשה בלקח שכל אחד צריך להפיק מאירוע ההסתלקות – "והחי יתן אל לבו".

בהתרגשות, בהשתאות ובתחושת התקשרות האזין הציבור הגדול לדברות הקודש, בהם הוסבר איך מפרשת השבוע, פרשת מתן תורה, ומהשיעור היומי ברמב"ם, דיני הבערה בשבת, ניתן ללמוד שפע הוראות מעשיות בהוספה בלימוד התורה ובלימוד דרך בעבודת ה' של כל אדם – כל זאת בקשר ליום היארצייט – ועוד המון נושאים רבים ומגוונים.

ההתוועדות הסתיימה סמוך לשעה ארבע ועם סיומה עבר כ"ק אדמו"ר שליט"א לפני התיבה לתפילת מנחה. בצאתו מביהכנ"ס לוּוָה כ"ק אדמו"ר שליט"א בשירה אדירה של הניגון "ניעט ניעט ניקאווא", הוא הניגון אותו החל לשיר בעצמו שעה קלה קודם לכן לקראת סיום ההתוועדות. גם בעוצמת השירה אפשר היה לחוש בהתרגשות שבה היה הציבור נתון לאחר ההתוועדות, ודומה ששולבה בו השמחה של "אשרינו מה טוב חלקנו" להיות במחיצת כ"ק רבינו הגדול שליט"א, הרגשת ההתעוררות וההתמסרות לפעולותיו הק', ובייחוד לקיום ההוראות שנשמעו זה עתה...

מוצאי שבת קודש

במוצאי השבת הזו הסתיימה, למעשה, שנת האבלות. חלפה שנה מיום כ"ב שבט אשתקד בו אירע אסון ההסתלקות. לכל התחושות שחשו הכל ביום זה הצטרפה גם סקרנות מסוימת לגבי סדר עבודתו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א. מאז ההסתלקות שוהה הרבי שליט"א בימות החול בביתו הק' שברחוב פרזידנט ושם מתקיימות גם התפילות. עתה, עם תום השנה, לא ידע הקהל מראש איך עתיד להיות בימים הבאים, אך זמן קצר לאחר ההבדלה כבר ידעו כולם: כ"ק אדמו"ר שליט"א נסע לביתו, והתפילות, חלוקת הדולרים ביום ראשון וכו' ימשיכו להתנהל משם, בהתאם לרצונו הק'.

במוצאי שבת קודש התקיימה התוועדות מרשימה שארגנו שלוחי כ"ק אדמו"ר שליט"א לרגל סיום הש"ס שנלמד ע"י השלוחים במשך השנה. תוכנית לימוד הש"ס לע"נ הרבנית נ"ע אורגנה ע"י הרב נתן גוראריה והרב אהרן סלונים, והשתתפו בה רבים מהשלוחים בעולם, ובסך הכל נלמד הש"ס כולו (!) יותר מפעם אחת. אכן, לא היה ניתן למצוא מקום ושעה מתאימים יותר ממוצאי יום היארצייט בבית חיינו, וכיוון שהאירוע המרשים והמרתק התקיים שעות ספורות לאחר התוועדות כ"ק אדמו"ר שליט"א, היה ממש מפליא לשמוע איך שכמעט כל הנואמים הנכבדים העמידו במרכז דבריהם "ווארט" ששמעו היום מהרבי שליט"א ועליו ביססו את דברי ההתעוררות שלהם...