כ"ג תשרי תשכ"ד

יום שישי, שמחת תורה

כשהגיע בבוקר לשחרית - בעשר - עדיין לא היה מניין בבית-הכנסת.

בפעם הראשונה של מכירת "אתה הראית" מכרו את הפסוקים על דעת הרבי ובפעם השנייה שלא על דעתו. במכירה השלישית הורה שימכרו גם את הפסוק "ופרצת". כן הורה למכור גם את הפסוק "הושיעה".

כאמור, המניין בבוקר היה קטן. הרבי חיפש את ה... מכפר חב"ד שלא היה. אחר חיפש אחד מהעסקנים מהכפר ולא מצא. אחר-כך הופיע ר' ישראל לייבוב. הראו לרבי את ר' פאלע כהן ואת גרינברג והרבי שאל מי מהם המבוגר. אמרו שגרינברג והרבי אמר לו שיראו לגבות את הכסף מכפר חב"ד. בהקפות רקדו הרבי ורש"ג בערך עשר דקות. לקריאת התורה עלה הרבי לחתן בראשית. לפני שהכניסו חזרה את הספר-תורה ציווה לנגן ושרו יותר מהרגיל.

בתפילת מוסף שרו ב"כתר" את הניגון החדש והרבי התחיל בעצמו בצעקה "הוא אלוקינו". אחרי התפילה ניגנו "הושיעה". התפילה הסתיימה ב-3:30 והרבי עלה לחדרו ומשם לסעודה בקומה השנייה.

ב-4:50 ירד הרבי למנחה וציווה לנגן את הניגון החדש "הוא אלוקינו". אחרי מנחה ניגנו שוב "הושיעה". בשש בערב ירד הרבי להתוועדות. נטל ידיו ארבע פעמים על כל יד. התחיל לומר שישירו את הניגונים החדשים ואמר לרב שמואל זלמנוב שהיות והוא חזן שיכניס את הניגון לאותיות. הרב זלמנוב התחיל כמה פעמים אך לא הצליח. הרבי צחק והתחיל לשיר, והרב זלמנוב המשיך אחריו בשקט. על-כך אמר לו הרבי שאם ר' יחיאל החזן - המחבר של הניגון - היה שומע שמתחילים את הניגון הזה בלחש הוא היה צועק "גוואלד"...

בהתוועדות דיבר הרבי גם על הניגון "כי אנו עמך" ועורר על אמירת שניים מקרא ואחד תרגום. בסיום, בשמונה לערך, בירך ברכת-המזון ואמר שאת הכוס של ברכה יחלק מחר (שבת בראשית) בהתוועדות הראשונה. כשעלה לחדרו היה שם הד"ר אברהם זליגסון שבדק את בריאותו, כי התקרר קצת. מעריב התפללו למעלה ובתפילה זו אמר הרבי קדיש.