כ"ה תמוז תשנ"ג

יום רביעי כ"ה תמוז

בשעה 2:10 נכנס כ"ק אד"ש מה"מ לחדר המיוחד לתפילה, וכצפוי, לאחר שלושה ימים שלא זכינו לראות את מלכנו, היתה השתוקקות וצימאון רב לראות את פני המלך, ואם תרצו, הקהל ש'כיסה את עין הארץ' בבית הכנסת המחיש בבירור עובדה זו...

בסיום התפלה יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת, ובאותה עת אחז הש"צ בסיום הקדיש בתרא, ותיכף משסיים, החל הקהל בהתפרצות "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד", וניגנוהו בשטורעם יוצא-דופן, לאור ההפתעה לטובה שזכינו לה בראותנו פני מלכנו לאחר התייבשות של ג' ימים רצופים (מאז יום ראשון). כ"ק אד"ש מה"מ סקר הקהל ועודד קלות בראשו הק' במספר תנועות גדולות, ולאחר דקה הפנה מבטו הק' לשמאלו, לאות סגירת הוילון.

לתפילת ערבית לא זכינו לצאת כ"ק אד"ש מה"מ.

אמש התקיימה חגיגת סיום הלכות ברמב"ם; סיימו ללמוד הלכות נחלות בפרט וספר משפטים בכלל, והחלו ספר שופטים ברמב"ם. את הסיום והפתיחה שמענו מפי הרב שמואל הלוי שי' הבר, שכהרגלו בקודש, מלהיב את הקהל בדבריו. לאחמ"כ שמענו את השליח הרב זלמן אבלסקי שי', מ'קישינוב' שבחבל מולדבי', אשר דיבר בארוכה וסקר את הפעילות המתקיימת בחבר העמים בכלל, ואת הפעילות השוטפת בעירו במיוחד. אחריו שמענו את הרב מרדכי שי' ליפשיץ (מוטל דער שוחט) שדיבר אף הוא דברי התעוררות, ולאחר שהוצג בפני הקהל, הזמין הרב יהודה לייב שי' מאצקין (חבר בהנהלת עזרת אחים) את ראש הקהל דקישינוב, הרה"ח ר' יעקב שי' ווייסלבוך, לדבר, והלה סקר את המוסדות שקמו בעיר ואת הפעילות הענפה שמתקיימת בעירו.

בתום החגיגה הרשמית, החלו להתוועד חסידים ואנשי מעשה, וביניהם הרב משה מרוזוב והרב יוסף שי' רייצעס (מח"ס "שופטים ושוטרים תתן לך"), שעמד בדבריו על הקשר שבין התגלות המשיח וחיזוק רבני השכונה, ה"שופטים ושוטרים". כן התוועד הרב אברהם וינקלער, מהמשתתפים הקבועים אשר גם מזכה את הקהל באמרות ופרפראות לחכמה, כולל ובפרט בעניני משיח, הלה מסר ד"ש מהפעולות של בתי חב"ד בפלורידה.

השבוע יצאה עוד קבוצה של בחורים בשליחות מטעם ה'מרכז' ('מרכז שליחות) לרחבי תבל.

• * *

לאור ההצלחה הגדולה של יום העיון בענין 'קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש' שהתקיים בקראון הייטס בי"ב תמוז השתא, באופן של 'מהם יראו וכן יעשו' - קמו כמה משלוחי כ"ק אד"ש מה"מ בצרפת, הרב ראובן שי' מטוסוב והרב יוסף יצחק שי' פעווזנער, ועשו מעשה: אלה הציעו ביוזמתם 'יום עיון מיוחד' לשלוחי כ"ק אד"ש מה"מ בצרפת שיתקיים אי"ה ביום ראשון הקרוב, כ"ט תמוז. יצויין כי באירוע דומה לזה, שאירגנו נשי חב"ד בלונדון בחודש שבט תשנ"ב, זכו למענה מיוחד מכ"ק אד"ש מה"מ (על ארגון שבוע לימוד לנשים לזירוז הגאולה):

"נת' והמצו"ב ות"ח ויהא בהצלחה רבה, ובטח עומדות בקשר עם נשי חב"ד תי' דכאן לדעת ע"ד חגיגתן כאן לאחרונה. אזכיר עה"צ".

לשלוחים אלה מצטרפים שלוחים נוספים ביוזמה דומה, וכבר ביום ראשון הקרוב (באותו יום המיועד בצרפת) יתקיים אי"ה גם בפיטסבורג שבארה"ב, יום עיון בעניני משיח וגאולה - באירגון השליח, הרב מוניץ.

ובשל בקשת רבים, הננו ממציאים בזה את נאומו רב-התוכן של הרה"ח ר' שלום דובער הלוי שי' וויינבערג (קנזס-סיטי), כפי שדיבר ביום העיון בעניני משיח:

• * *

לאחר הקדמה קצרה ש"ביקשו ממני לדבר בענין עבודתינו עתה, מה שצריך לעשות עכשיו, כאשר הרבי שליט"א אמר שהעבודה עתה היא קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש, להכין את עצמי ואת הזולת, וזה צריך להיות מיוסד על קונ' שלח נא ביד תשלח ש"פ חיי שרה תשנ"ב", המשיך הרב וויינבערג:

"לכולם ידוע שהיתה זו א' מהשיחות האחרונות לע"ע שזכינו לשמוע מפה קדשו של הרבי שליט"א (אם כי כולנו תקוה כי בקרוב ממש נשמע שוב שיחות ומאמרים קדושים מהרבי שליט"א, ובאופן של עד אין סוף), אך זה וודאי שהשיחה הזו נחקקה בנו; במילא, אולי נדבר סביב השיחה הזו, ובאופן אחר, דהיינו, לא רק לקרוא בפנים, אלא לדבר על תוכנה:

"בשעה ששמענו השיחה (ולאחמ"כ ה"ה הודפסה והיו בה 'אותיות') - שהשלוחים ב"ה מילאו השליחות במילואה, לא רק במקצת אלא בתכלית השלימות, ולכן, אפשר לבוא ולומר למשיח: "עשיתי את שליחותי! ב"ה הצלחתי" - זה היה 'געשמאק' ביותר... אך מאידך, מן הסתם רבים מאתנו התפלאו: האיך עשיתי שליחותי, והרי רואים שיש כאן עוד הרבה עבודה? ויחד עם זאת, הרי הרבי אומר שהעבודה כעת היא אחת ויחידה - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש; השאלה היא איפוא: מה עושים עם העבודה שלפנ"כ, שלכאורה עוד לא נגמרה, ומה צ"ל העבודה שלנו הלאה?

"לאחרונה ראיתי משל, שדרכו ניתן להבין טוב יותר את השיחה האמורה: הי' סולטן (מלך) שקם יום אחד בשאלה מתמיהה: איך יתכן שעולם כה גדול עומד באמצע האויר? שאלה זו הטרידה את מנוחתו וכאשר נדדה שנת המלך, שלח לקרוא ליועצו ושאל אותו: "על מה יכול העולם לעמוד"?! השיב לו היועץ: "דע לך אדוני המלך שיש דג גדול מאוד מאוד כמו לויתן, והוא כ"כ גדול וחזק, שעליו עומד כל העולם"! התשובה הניחה את דעתו, אך לאחר כמה שעות שוב התעורר הסולטן כולו רטוב מזיעה, וביקש בדחיפות את יועצו החכם. "אבל על מה עומד הלויתן?", שאלו הסולטן. השיב לו היועץ: "אדוני המלך, הלויתן עומד על שור הבר שהוא מאוד גדול ובגופו החזק תומך את הלויתן"! והמשיך היועץ בעצתו למלך: "אדוני המלך, לו לעצתי תשמע, אל תמשיך להקשות, משום שהמרחב לכך הוא אין סופי, והשאלות והתירוצים סימטריים הם... ככל שתשאל, כך תקבל מענה שהוא דומה למענה הקודם ושוב תשאל שאלה דומה לקודמתה וחוזר חלילה"...

"ולעניננו: לפעמים שוכחים בעולם השליחות על מה עומד העולם, היינו: על מה מדובר כאן. תופסים שעולם השליחות עומד על "כל ימי חייך להביא לימות המשיח". ושוב נשאלת השאלה: הרי להביא לימות המשיח פעלנו במסגרת השליחות עד עתה, ומה הלאה?! אלא התי' הוא: שב"להביא לימות המשיח" יש 2 תקופות. ובשיחה הנ"ל מדגיש הרבי נקודה "פון דער צוגאנג" שממנה ניתן להבין מה היתה העבודה עד עתה ומה נדרש הלאה: הרבי מדייק במאמר המשנה "כל ימי חייך להביא לימות המשיח", לא נאמר "ליום" אלא "לימות", ל' רבים - העבודה היא לעשות כל התלוי בו "להביא לימות המשיח", לשון רבים, היינו, לא רק להתחלת התקופה, שלכך די ביום אחד, אלא "לימות" (לשון רבים) - ימות המשיח (לא רק כאשר המשיח הוא "בחזקת משיח", אלא כל ימות המשיח - כולל גם השלימות, במציאות של "משיח ודאי").

"אם כן", מסכם הרב ווינבערג, "ישנן שתי תקופות בעבודת השליחות שלנו, ונקודת הדברים מודגשת במהלך כל השיחה האמורה: החלק הראשון הוא ב"כל ימי חייך" להביא את העולם למצב של משיח - ומצב של משיח מתחיל, בעצם, כבר מהתקופה הראשונה, חזקת משיח; ולאחר מכן בא החלק השני - משיח ודאי, שזו התקופה השני'. ושניהם, למעשה, מהווים דבר אחד, אך בשלבים: תחילה מגיעים לחזקת משיח, שזו התחלת העבודה, תקופה ראשונה, ולאחר שפעלו את עבודת השליחות וב"ה הגיעו לתקופת ה'בחזקת משיח', אז הגיעה השעה להמשיך ולפעול את החלק השני - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש, שאז זוהי השלימות של העבודה, לא רק שיהי' משיח וודאי, אלא השלימות שיש במשיח וודאי!

"ובזה תובן השאלה שהרבי שואל בתחילת השיחה. שלאחר שמקדים שעכשיו התחיל סוג חדש של עבודה, "לקבל פני משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה", וזה צריך לחדור בכל הענין של השליחות, אשר זו נקודה עיקרית וחדשה - שואל הרבי: ידוע שמשה רבנו ביקש מהקב"ה 'שלח נא ביד תשלח', כי מאחר שאתה (הקב"ה) יודע שסוכ"ס יהי' גילוי של משיח והוא יגאל את עם ישראל - אז מה אתה שולח על¬ידי, מה דרושה העבודה שלי?! והרבי אומר שקושייתו היא קושיה אמיתית, ובודאי שפעלה משהו. והרבי מסביר הלאה בהקדים משליחותו של אליעזר, שהוא הי' מוכרח להיות לא שדכן אלא שליח, אשר, שליח צ"ל א' שלגמרי אינו מציאות לעצמו, ומאידך, באם הוא לא בר-דעת ומציאות לעצמו - הוא לא יכול להיות שליח. ומאחר שאליעזר הי' צריך לפעול יחוד מ"ה וב"ן, שזה יחוד של משפיע ומקבל, דעת עצמו וביטול, אז הי' צריך להיות בו, באליעזר, ב' תכונות אלו.

"ואת זה מוצאים גם בנוגע למשה רבנו ומשיח, גואל ראשון וגואל אחרון. והרבי מסביר שבעצם, ההתחלה של הגאולה נפעלה ממשה רבנו, והסיום הוא עם המשיח, ובזה שני סוגים: ישנה העבודה שנפעלה ע"י משה רבנו, שענינו הי' רב, המשכה מלמע' למטה; לאחמ"כ ישנה העבודה שנעשית ע"י המשיח, תכלית הגילוי ושלימות של מלך - מלכות, ביטול. אשר, זוהי תכלית העבודה - להגיע ע"י הביטול והעבודה של המטה.

"וכך, מסביר הרבי, היתה בקשתו של משה רבנו, "שלח נא ביד תשלח" - מאחר שהעיקר הוא העבודה של התחתון וזה ענינו של משיח, ביטול, מלך, מלכות, ב"ן, אז מה נוגע הענין של מ"ה? מה נוגע ששליח יהי' לו עשר כוחות הנפש שע"י זה גם הוא חלק ממשיח?! והקב"ה ענה לו ש"אתה צודק", נכון אמנם שבשלב הב' זה יהי' ע"י ביטול - אבל בכדי להגיע לזה, ובכדי שזה יהי' באופן פנימי, ע"כ צ"ל קודם כל אופן העבודה של רב, שעי"ז מגיעים לדרגא השני', מלך.

"וממילא, מסביר הרבי, שני הענינים שייכים אחד לשני, שבשעה שיש שלב ראשון צריכים לדעת שזה צריך להביא לשלב השני, ולאידך, בשעה שנמצאים בשלב השני של ביטול, של קבלה - חייב להיות מודגש ומורגש שזה חדור בעשר כחות הנפש, ולא רק דבר שמגיע בתנועה של ביטול.

"ואם כן, ממשיך הרבי, "מזה מובן שמאחר שהשלוחים עומדים כבר מזמן לאחר מילוי התחלת עבודת השליחות בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה, ומזמן לאחר אמצע עבודת השליחות, עד שכבר סיימו את השליחות (כהודעת נשיא דורנו הנ"ל) [שהשלב הראשון כבר ישנו] ואף-על-פי-כן עדיין לא באה בפועל ממש הגאולה האמיתית והשלימה - צריך לומר, שעדיין נשאר משהו לעשות כדי להביא את הגאולה בפועל ממש".

"וע"ז ממשיך הרבי: על-פי הידוע ש"בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל", [וכפי שממשיך, שמכיון שהוא כבר נולד ה"ה הרבי, ובמילא הוא כאן] וממשיך: 'ומזה מובן, שהדבר היחיד שנשאר עכשיו בעבודת השליחות, הוא - לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש', שזהו השלב השני בעבודה - הענין של קבלה.

"ובסעיף י"ג בשיחה אומר: "מזה באה ההוראה בפועל שיש להוציא בעומדנו עתה בהתחלה ובפתיחה של "כינוס השלוחים העולמי": לכל לראש, צריך להודיע לשלוחים שעבודת השליחות שלהם היא באופן שחדורים בנקודה זו כיצד זה מוליך לקבלת פני משיח צדקנו, והוא מתחיל כפי שהזכרנו קודם, "כל ימי חייך להביא לימות המשיח", "ימות" לשון רבים, לא רק חזקת משיח, אלא שלימות של משיח וודאי. ולכן, מכיון שהעבודה צריכה להיות לא רק באופן של קבלה אלא כמו שאמרנו שמשה רבנו ומשיח צריכים לבוא יחד, ואפי' בשעה שיש משיח צ"ל גם משה, מובן איפוא, שהדרך לפעול בכיוון זה הוא ע"י שמסבירים לעצמך ולשני "כמבואר בתורה שבכתב, ושבעל-פה, באופן המתקבל" ... "כולל במיוחד - על-ידי לימוד עניני משיח וגאולה", וכפי שהזכרנו לעיל משיחותיו הק' של הרבי, והכוונה היתה גם למאמרים, והרי תורה פועלת ביטול באדם ועושה את הכלי האמיתי לקבלה!

"ומכיון שפועלים באופן כזה, אומרים ששליח יכול לתבוע אצל הקב"ה! וכפי שממשיך בסעיף י"ד: "ואפילו אם עדיין יכול להיות ספק, שמא הקב"ה רוצה להחזיק את ישראל עוד רגע אחד בגלות, [בשביל התאווה שלו] זועק כל יהודי: "כל מה שיאמר לך בעל-הבית עשה חוץ מצא" - שהקב"ה יכול להיות לו ההנאה שלו, אבל כל מה שבעה"ב אומר צריך לעשות ולסבול, חוץ מצא, "חוץ מלהישאר עוד רגע חס-ושלום במצב של "צא", מחוץ לשולחן אביהם". ואני רוצה להוסיף - ממשיך וויינבערג - שבדיוק כפי שצריכים "שטורעמען" ברש"י, כן צ"ל השטורעם בענין זה - שאיננו רוצים להישאר במצב של "צא", מחוץ לשולחן אביהם! איננו מוכנים בשום אופן לקבל את מה שקרה עכשיו בצ"א (תרתי משמע), שכל הענינים שהיו בשנת צ"א שבכללות לא היו לטובה, הרי "כל מה שבעה"ב אומר לך עשה", 'נעבאך' צריך לקבל..., אבל צ"א הענינים שקראו לאחר שנת הצדי"ק, בצדי"ק אל"ף - אנו בפי' לא מקבלים זאת. וייאמרו הדברים גלויות ["אפע'נ'ער-הייט"]: שחייב להיות שינוי בזה וחייבת להיות הגאולה האמיתית והשלימה, ושזה יהי' בקרוב ממש - שהרבי יגאל אותנו תיכף ומיד ממש".