כ"ה תשרי תשנ"ג

יום חמישי כ"ה תשרי

תפילות והתוועדות בהמשך לשמח"ת

כפי הנהוג עד עתה הרי שגם הבוקר התקיים המנין לקריה"ת בזאל למעלה, ליד לדלת הפונה ל'הול' הסמוך לג"ע התחתון. בעת הקריאה כל הדלתות המובילות אל חדרו של הרבי פתוחות כדי שניתן יהי' לשמוע את הקריאה. בשעה 5:18 לערך הגיעה ההודעה ש"בעוד מספר דקות יצא המלך המשיח לתפילת מנחה".

אם ננסה לתאר את המצב החדש אליו נכנסנו ואת שגרת החירום שסו"ס ת"ל אליה הגענו (אם כי ברור שאיננו מסתפקים בזה כלל ועיקר) הרי שהמצב הוא כך: הבחורים יושבים רכונים על גמרותיהם, זה באהלי תורה הנמצא במרחק של כ-10 דקות מ-770, וזה בחובבי תורה במרחק של כשלוש דקות. שאר האנשים עסוקים בדאגות היום-יומיות, ועולם כמנהגו נוהג, כשלפתע נשמעת אזעקה, ובתוך שניות עוזבים כולם את עיסוקיהם ורצים לבית משיח. בשעה כזו נראה רחוב 'קינגסטון' כבמצב מלחמה ואוירת חירום. השוטרים כבר הורגלו לבהלה מסוג זה, וזה גם מה שארע היום לאחר ש...

בתוך כשני דקות הופעל ה'אלארם' והמונים המונים נהרו ל-770 - שהתמלא בתוך דקות (כשבתחילה מנה לא יותר מכמה עשרות). הקהל היה מופתע, ולאחר המתנה בת דקות ספורות נדלק האור בחדר המיוחד ומלך המשיח נכנס פנימה (השעה היתה 5:20). מיד נפתחו התריסים והחלו בתפילת מנחה. עם סיום התפלה (ב-5:30) שאל הריל"ג את כ"ק אד"ש האם ברצונו לגשת לחלון השלישי כדי לראות ולהיראות, והשיב בחיוב. הקהל החל לנגן "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" ועם פתיחת החלון והרמת המסך עודד פעמיים בידו הק'.

הניגון נמשך זמן ארוך ומפעם לפעם התכופף מעט לחלון - כדי לראות את הקהל שעמד סמוך אליו - ועודד עוה"פ עם ידו הקדושה. רוב הזמן הסתכל לעבר הקהל שעמד מימינו וממול, ובאמצע הניגון אף התפיס את ידו הקדושה על אדן החלון והסתובב ע"ג הכסא לשמאלו ואף התכופף מעט כדי לראות את אלו שעמדו שם.

לאחר כחמש דקות של שירה אדירה החל להניע את ראשו וגופו הק' לכל הצדדים (מעין שמח"ת) והשירה גברה עד מאוד. לאחר כדקה הסתובב לפתע והביט לעבר החלון, הריל"ג ניגש, ותוך כדי שמתחיל לנגוע בחלון סימן אליו כ"ק אד"ש בידו ג"פ שלא יסגור את החלון. הריל"ג החל לשאול את כ"ק אד"ש לרצונו, ולא הצליח להגיע אליו. דבר זה גרם לצער ועגמ"נ לרבי ולחסידים.

הקהל שהשתתק לרגע, (מחמת בקשתו של הרבי) המשיך לנגן בעוז, וכ"ק אד"ש המשיך לעודד עם ראשו הק' לד' הרוחות. לאחר כשני דקות סימן שוב בידו הק' לאות תמיהה, הריל"ג ניגש ושאל על כל מיני דברים כשעל חלק מהם מקבל הסכמה ועל חלק לא.

דבר זה גרם לצער ועגמ"נ לרבי ולחסידים.

לאחר שניגנו את ה"יחי אדוננו" במשך למע' מ-15 דק', הופיע במרפסת המזכיר הרב שלום מנדל שי' סימפסאן וסימן שינגנו את ניגון ההקפות לרלוי"צ (במחשבה שאולי זהו רצונו של הרבי - לאחר שראינו בשמע"צ שכ"ק אד"ש הורה לנגן את ניגון זה, וכבר ידועה החביבות המיוחדת שהרבי רוחש לניגון זה). הקהל החליף ניגון וגם בניגון זה עודד כ"ק אד"ש, אבל לאחר מספר רגעים סימן שוב בידו הקדושה, והוכח שוב שלא לזו כוונתו. בתנועה הידועה עודד כו"כ פעמים ואת הניגון שרו במשך כשתי דקות.

לפתע מסמן שוב הרבי להריל"ג והלה שואל ע"ד תפלת ערבית ונענה בחיוב. הקהל משתתק לגמרי. הריל"ג שואל "האם ברצונו הק' לחזור ולהתפלל במקומו" (מול החלון השני מעבר לשולחן) וכ"ק אד"ש מסמן בשלילה. הריל"ג שואל "האם ברצונו להתפלל כאן ליד אדן החלון" (לעיני כל), והשיב בחיוב ומיד ניגש הש"צ לעבר העמוד השעה היתה 5:48 (זמן הדלקת הנרות השבוע: 5:46). הריל"ג הניח סידור גדול (כשל החזנים) על אדן החלון. לפני שמו"ע סימן שוב והריל"ג שאל לרצונו, ומשכיון נכון, המשיך כ"ק אד"ש והתפלל תפלה חגיגית. ניגנו אל תירא ובאותה עת המשיך כ"ק אד"ש לסמן. הריל"ג הבין שכ"ק אד"ש רוצה כוס יין וכששאל "האם להביא לכאן או שכ"ק אד"ש יכנס לחדרו", עשה כ"ק אד"ש תנועה בידו הקדושה (כאן). הרב ש"ב שי' גאנזבורג רץ מיד להביא את היין והגביע ובינתיים המשיך כ"ק אד"ש לעודד את השירה חזק מאוד, לד' הרוחות. גם אחרי "אל תירא" כשהמשיכו לשיר את "כי אלוקים יושיע ציון" המשיך לעודד בעוז, וכמ"פ אף התכופף לחלון.

לאחר כ-4 דק' הגיע המשב"ק ר' ש"ב שי' גאנזבורג כשבידו בקבוק יין וגביע הקידוש, מזג את מלוא הכוס והריל"ג הניחה על אדן החלון. כ"ק אד"ש הרים את הכוס בידו השמאלית, אמר דבר מה, ושתה את כל הכוס. הריל"ג הגיש טס כסף ובו 'מזונות' עטופים במפה, וכ"ק אד"ש הגיב בתמיהה. הריל"ג שאל משהו ונענה בשלילה. דבר אחר, ונענה בחיוב ונודע שכ"ק אד"ש רוצה חלות כדי ליטול את ידיו. הקהל החל לנגן את "אתה בחרתנו" וכ"ק אד"ש עודד חזק (וכדרכו, בהתאם לתנועות השירה). כעבור דקה סימן שוב בידו הקדושה, נו... והריל"ג שלח לזרז את הענין. בינתיים המשיך הקהל לנגן וכ"ק אד"ש עודד יותר ויותר.

כעבור כ-3 דקות הגיע הרב גאנזבורג ובידו טס החלות, הורידו את הוילון (השעה היתה 6:04) וכ"ק אד"ש נטל את ידיו הק' ועבר אל מקומו בתפילות (מול החלון השני, מעבר לשולחן).

בזמן היות כ"ק אד"ש בחדר המשיך הקהל להמתין בזאל, תחילה בשתיקה, ואח"כ (לאחר שמחלון WLCC יצא שלט "זינגט ניגונים") החלו לנגן ברציפות, בתקוה שכ"ק אד"ש יצא עוד הפעם. גם ר' יואל שי' כהן הועמד הכן להתחיל בניגוני הרביים, בהתאם להתוועדות שמח"ת.

בשעה 7:40 כבה האור בחדר והמזכיר הרב סימפסאן יצא מבעד לחלון והודיע שהרבי יצא לחדרו, ולעת עתה לא יהי' כלום. הקהל, שהיה זמן רב בעמדת המתנה, הלך לביתו, שמח מהגילויים הגדולים. אחרים יגידו שהרבי פיצה את אלו שהיו בתהלוכות בליל שמח"ת.

בשעה 10:00 בלילה מסר ראש ישיבת נחלים חה"כ הרב יוסף בא-גד שיעור לתלמידי ישיבת תו"ת המרכזית 770. השיעור נמסר בהיכל הישיבה ב-770 למעלה, ובדבריו עמד רבות גם על הגילויים האחרונים להם זכינו ממלכנו משיחנו בימי שמע"צ שמח"ת וכו'.

בשעות הלילה יצא (דרך המזכיר הרי"ק) "הדרן על הרמב"ם ומסכת תענית" - לכבוד החגיגה המרכזית של סיום הרמב"ם שתתקיים ביום ראשון הבעל"ט בניו¬יורק. הדרן זה נדפס בשעתו (כבלתי מוגה) בספר "תורת מנחם - הדרנים על הרמב"ם וש"ס" - לכבוד י"א ניסן צדי"ק שנה, ונודע שהיום הואיל כ"ק אדמהמ"ש לתת תאריך על הקונטרס: "אסרו חג דשמח"ת", והורה להדפיסו "עפ"י רשימת השומעים". ההדרן הודפס ע"י 'ועד הנחות בלה"ק'.