כ"ו כסלו תשל"ח

בחנוכה היו מספר שיחות קודש, כשלאחריהן חילק הרבי “צדקה” לכל הנוכחים. ביום שני של חנוכה, כאשר חילק “דולרים”, והיה מי שרצה לעצור את התור בגלל הטרחה - הקפיד הרבי מאוד על כך, ואף רמז למזכירים שלא לעמוד כאן ולהתערב באומרו: “היינט איז אן הגבלות!”...

באחד מימי החנוכה כאשר ניגנו “הנרות הללו” והגיעו לקטע “על נסיך”, עודד את השירה בידיו הק’, ואח”כ רמז שכל הקהל יצא בריקוד נלהב. אחר כך בדרכו חזרה לחדרו - התחיל הרבי לפתע לשיר בעצמו “על נסיך...”, תוך שהוא מעודד את השירה בתנועות ידיו הק’ לעבר הקהל.