כ"ז כסלו תשנ"ג

יום שלישי כ"ז כסלו

בשעה 3:20 נתקבלה בביפרים ההודעה ע"ד תפלת מנחה עם כ"ק אד"ש מה"מ בקרוב. ריצת ההמונים אל בית המדרש התחדשה, כשהפעם בשמחה מיוחדת על הזכות לה זוכים זה לראשונה השנה, להדליק את נרות החנוכה עם כ"ק אד"ש מה"מ בביהכנ"ס. בשעה 3:27 נכנס כ"ק אד"ש מה"מ אל החדר המיוחד, תחלה נתן סידור לחתן ולאחמ"כ אמר קרבנות וכעבור כחמש דקות הורם המסך והש"צ פתח בתפלה. מיד לאחר הקדיש שלאחר חזרת הש"צ נסגר הוילון וכ"ק אד"ש מה"מ עבר אל המרפסת [השעה 3:47], והש"צ הרב משה שי' טלישבסקי התכבד בהדלקת המנורה. תחלה הסתכל כ"ק אד"ש מה"מ אל הקהל הק', וענה בהוב"ש ואמן על הברכות, ולקראת סיום הברכה השני' פנה לעבר המנורה, ולא הסיר את מבטו ממנה עד לסוף הניגון של הנרות הללו. בעת הניגון הי' ניכר על שפתותיו הק' שמנגן מפעם לפעם עם הקהל. כשהגיעו לקטע על נסיך, ניגנו כחמשה פעמים ואז הרים כ"ק אד"ש מה"מ את עיניו מהמנורה, הביט לעבר הקהל ועודד מפעם לפעם בתנועות ראשו הק'. וכך חזרו על הקטע האחרון של "על נסיך" קרוב לשלושים פעם. לסיום סימן בידו הק' [משך זמן הניגון היה 8 דקות], ובעוד היה נראה שרצונו הק' לסגירת הוילון, סימן כ"ק אד"ש מה"מ ע"י הרמת כף ידו הק' לתנועת 'עצור', לא לזו כוונתי, וסימן כמ"פ לקהל שימשיכו בסדר הענינים והקהל החל לנגן את 'עלינו לשבח' ו(לאחר הקדיש גם את ה)'אל תירא'. כ"ק אד"ש מה"מ אמר את ה'עלינו' מתוך הסידור כרגיל, וב'קדישים' היה ניכר היטב בשפתותיו הק' אמירת ה'אמן'. בסיום הקדיש בתרא פתחו ב"יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" וכ"ק אד"ש מה"מ הביט לעבר המנורה ועל הקהל. כעבור דקה לערך פנה לעבר הריל"ג, ומששאל המזכיר האם לסגור, ענה בחיוב וסגרו את הוילון. משך זמן הגילוי היה כ-13 דקות והשעה היתה 4:00.

התוועדות לתלמידי התמימים נר ד' דחנוכה וחלוקת חנוכה-געלט

כמידי שנה התקיימה ע"י ההנהלה הרוחנית דהישיבה התוועדות מיוחדת בקשר עם נתינת דמי חנוכה לכל תלמיד ותלמיד, כרגיל. ראשון הדוברים הי' הרה"ח ר' דוד שי' רסקין - מנהל רוחני דהישיבה - שכהרגלו מידי שנה הזכיר את הסיפור הידוע שהי' בשנים הראשונות אודות חלוקת ה'חנוכה געלט' שהרבי חילק לאלו שהיו בישיבה, וכשמאוחר יותר באה לכ"ק אד"ש מה"מ קבוצת בחורים (שלא נכחה בישיבה בשעת החלוקה) וביקשה אף היא לקבל 'חנוכה געלט', השיבה ההנהלה לשאלת כ"ק אד"ש מה"מ "האם נסעו מהישיבה עם רשות?" אשר "רשות אמנם לא היתה להם, אך אם היו מבקשים, היו מקבלים". וע"כ השיב כ"ק אד"ש מה"מ ש"ההנהלה יכולה לתת רשות רק להבא ולא למפרע".

לאחר הרב רסקין דיברו כנהוג גם שאר רבני ומשפיעי הישיבה ועורר ע"ד ההנהגה הנדרשת מתמים, הן בלימוד הנגלה והן בלימוד החסידות.

לסיום עברו כל תלמידי הישיבה וקבלו מידי ר' דוד שטר של דולר ומידי ר' שלום שי' מרוזוב מטבע של ניקל כתוספת. לכמה שעברו שאל ר' דוד "דו ביזט א תלמיד?".