כ"ט אייר תשמ"ב

ש"ק פר' במדבר כ"ט אייר ה'תשמ"ב

ירד לתהילים 8:30 ירד לשחרית 10:30 הורה לנגן ב"הוא אלוקינו" הפטרה קרא של 'מחר חודש' – "ויאמר לו יהונתן" התוועדות 1:30-5:25 אד"ש דיבר שיש ללמוד הוראה בכלל משבת מברכים ובפרט חודש זה שר"ח מיד אחרי שבת שזהו ההוראה שהחלטות הכוחות משבת מיד מנצלים אותם ועושים אותם בפועל במוצש"ק בלי הפסק של הכנות בנתיים ובסוף השיחה אמר שהיות וכעת זהו הזמן של מ"ת שעניינו אחדות אהבת ישראל כמ"ש "ויחן שם ישראל וכו'" ולכן צריך ללכת ולרשום יהודים לס"ת מיד אחרי שבת ובלי כל מיני שהיות עד שיעשו סעודת ר"ח וסעודת מלווה מלכה וידברו ויכינו בנוגע לדינר השנתי של "אוהלי תורה" וכו'. (שיחה א') וכן יש ללמוד הוראה מחודש זה שהוא חודש השלישי שניתנה בו התורה המשולשת לעם המשולש כהנים- לויים – ישראלים ובחודש זה היה "ויחן שם ישראל נגד ההר" שההר שעניינו אהבת ישראל וכפי תורת הבעש"ט שמכל דבר צריך ללמוד הוראה בעבודת ה' וזה נאמר לא רק לגדול בישראל ע"פ תורה שעם כל גדלותיו צריך ללמוד הוראה בעבודת ה' לכל דבר שרואה או שומע, אלא אפי' לילד קטן אבל אפשר לטעון וכי מה זה שייך לילד קטן שלמד הוראה בעבודת ה' זה שייך למלמד שהוא ילמד אותו וילדה למלמדת שלה אלא אם זה הי' הוראה למלמד או למלמדת הרי הם היו רואים את הדבר אלא מזה שהילד ראה או שמע דבר זה ע"ז אומר הבעש"ט שה' הראה להם דבר זה שהם ילמדו מזה הוראה בעבודת ה' וכמו שרואים שכשילד מברך ברכה "שהכל נהי' בדברו" עם כל ההתלהבות וכו' ולכאורה מה שייך שהילד אוכל דבר מסוים יגיד שהכל – כל צבא השמים וארץ נהי' בדברו של הקב"ה אלא בכ"ז רואים שהילד אומר זאת עם כל ההתלהבות שבדבר ובזה רואים שהוא מאמין בהשגחה עליונה שהקב"ה ברא את הכל ומשגיח על כל נברא וכן בעניננו שהילד צריך ללמוד הוראה מכל דבר בעבודת ה'. וליתר עמקות ישאל אצל המלמד וכן דיבר ע"ז שישנם הטוענים שרק המבוגרים ילכו לרשום לס"ת אבל הילדים אינם שייכים לזה ואמר הרבי שבפועל רואים שהיו ילדים שדווקא כשהם נגשו לאדם מבוגר עם זקן לבן ולסבתא עם שערות לבנות דווקא הילד הקטן הצליח להשפיע עליהם לקנות אות בס"ת ועוד שהם יזכו עוד יהודים לרכוש אותיות בס"ת. הי' מאמר ד"ה "ויאמר לו יהונתן מחר חודש" רש"י ג', ד', "אל פני אהרן אביהם" ורש"י מסביר בחייו ושאל הרי כבר פירש בפר' נח וכן בנוגע לעשרת הדברות שבפר' 'יתרו' וב'ואתחנן' שכתוב שם לא יהי' א"א על פני ופרש"י שם וכו'. בפרקי אבות דיבר הרבי על 5 קניינים שבתורה והראיות שבכל דבר שלכאורה אינם ראיות מתאימות כלל ולפי ההסבר שהראיות אינם להביא פסוק שיש בו המילה קנין אלא חשיבות וכו' וכו' יהי' הכל מובן. ודיבר ע"ז ששאלו ע"מ שדיבר בהתוועדות הקודמת שב'ל"ג בעומר' פסקו מלמות תל' ר"ע כי הם עשו תשובה. ושאלו מדוע הלך ר"ע לדרום להביא את 5 התלמידים סימן שכולם מתו ואמר הרבי שזה שטות שאין כדוגמתו לומר כן זהו עד"מ הבן מלך שהי' טיפש גדול ואביו המלך רצה להראות שהוא חכם גדול ושלחו ללמוד אומנות מסויימת אח"כ שאלו המלך על דבר מסוים שהוא החזיק ביד וענה שזהו דבר עגול עם חור וזה יכול להיות 2 דברים או טבעת שהיא עגולה עם חור (וכך הי') או חלק מהרחיים שזה ועגול עם חור וזה מובן עד כמה זה מגוחך לומר שמחזיק כזה דבר בידו לא רואים זאת ובנוגע לנדו"ד הסביר הרבי שזה בוודאי שהיו ת"ח בבני ברק ומסביר לבני ברק מדוע כתוב לאחרי מות תל' ר"ע הי' העולם שומם הכוונה לגבי איך הי' מקודם לכן ומדוע הלך לדרום בכדי להביא ת"ח כאלו שיוכלו לא רק ללמוד תורה אלא להחזיר את העולם שיהי' טוב כמו שהי' קודם ובסוף דיבר הרבי שצ"ל שמחה ועי"ז מצליחים בכל העניינים וחשבון נפש צ"ל רק בזמנים מיוחדים ציוה שיכריזו על המלווה מלכה של ה"מעמד" מזג מהבקבוק לכוסו ואח"כ מכוסו לבקבוק ונתן לפ. כץ. וכן נתן בקבוק עבור הדינר של 'אוהלי תורה' למ. טייטלבוים וכשהכריז אמר שהדינר יהי' בשעה 6:00 ובשעה 8:00 הרבי חייך ולאחרי שגמר להכריז אמר לו הרבי שיכריז אם בשעה 6:00 או בשעה 8:00 ואמר שבשעה 6:00 הסעודה ובשעה 8:00 הדינר. הורה לאורח שהגיע מאה"ק (לוד) לומר לחיים. אח"כ אמר לחיים ולא שתה ואמר לו הרבי שישתה [את היין] כששרו "שיבנה ביהמ"ק" אד"ש נענע מעט בראשו להגברת השירה. התחיל ניגון ההקפות בראשו הק' הורה כוה"ז להגברת השירה ובבא א' 10 פעמים אח"כ התחיל "ווי וואנט משיח נאו" ומחה כפיים. אח"כ התפללו מנחה ישב בקרה"ת וחזרת הש"ץ וכן אחרי התפילה התיישב לומר פרקי אבות אחרי התפילה עלה לחדרו וכעבור כמה דקות לערך בשעה 6:00 הלך לספרי' בצד עמד ילד קטן עם אביו והרבי עשה לו בידו הק' שלום וכן כשחזר בשעה 7:15 הילד הצביע לכיוון הרבי ועשה שלום ואד"ש השיב לו בידו הק' שלום [כשאצבעותיו הק' פתוחים וסגורים כרגיל כשעושה שלום לילדים] יצא לתפילת מעריב ב-9:00 וכעבור זמן ממושך [לאחרי שהרבנית שתחי' נסעה מהספרי' לביתה] נסע אד"ש לביתו שרו 'חיילי אדונינו' ובדרכו ומהמכונית הורה אד"ש כמ"פ רצופות להגברת השירה.