כ"ט אלול תשנ"ג

מתוך יומן 770
יומן 770

יום רביעי ערב ראש השנה

כל אחד ואחד מאנ"ש, שזכה להיות בחודש תשרי במחיצת כ"ק אד"ש מה"מ ולו פעם אחת בחייו יודע, אשר יום זה הוא יום עמוס מאוד: סליחות עם כ"ק אד"ש מה"מ כשלאחמ"כ נוסע כ"ק אד"ש מה"מ למקוה, תפילת שחרית, התרת נדרים, קבלת פני"ם, פ"נ כללי, אוהל, מנחה ואולי אף שיחה ודולרים. אך לדאבוננו, זו שנה שני' שסדר זה איננו לעת עתה; כ"ק אד"ש מה"מ לא יצא לא לסליחות ולא לתפילה, והיתה זו סיבה מספקת למאות מאנ"ש והתמימים לקום ולנסוע אל האוהל הק', שם אירע המאורע רח"ל, ולזעוק שם עד מתי?! הכיצד ניתן לשבת וליהנות איש איש תחת גפנו ותאנתו, כאשר מנגד יושב כ"ק אד"ש מה"מ בחדרו הק' וסובל יסורים, חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם. ביטוי לכך בדיבור נתן הרה"ח ר' שניאור זלמן שי' גורארי', אשר בטרם הקריא הפ"נ על ציון הרבי הריי"ץ נ"ע, הרבנית חנה והרבנית חי' מושקא ע"ה, דיבר מקירות לבו אודות הכאב והמצב בו נתונים החסידים כיום, כאשר כ"ק אד"ש מה"מ, ממלא מקומם של האדמורי"ם הקודמים נשיאי חב"ד, יושב וסובל ואינו מדבר וכו'...

כינוס הזעקה עצמו החל בשעה 11:00 לערך, כאשר לאחר קריאת הפ"נ קראו פרקי תהלים, אבינו מלכנו, 'יחי' ואף למדו מאמר חסידות לראש השנה. בין המתפללים נכח גם הרה"ח הרה"ת, מזקני המשפיעים, ר' מענדל שי' פוטרפס, שלשמע אנחותיו בלבד נבצר היה מלהבין איך יכולים שוכני העפר להמשיך במנוחתם ולא לעורר רחמי שמים על עמך ישראל...

ולקראת החגים הממשמשים ובאים נשלמות ההכנות האחרונות, עבודות הגמר והשיפוצים לקראת כניסת החג; אמש שברו את הקיר שהפריד בין בית הכנסת עצמו לחדרי הנוחיות, דבר שגרם לתוספת מקום ב-770; ובמבנה החדש התת-קרקעי המחובר ל-770 עוסקים במרץ בהכשרת חדרי הנוחיות הרבים, ע"מ שיוכלו לשמש לקהל האלפים הפוקד את 770 בימי החגים. בהתאם לכך נסגרו גם חדרי הנוחיות הישנים, בהיותם צמודים לבית הכנסת.

ובחצר בית רבנו שבבבל, בשולי גג חצר הבני' החדשה סידרו גדר חי', ושתלו עציצים לאורך הקיר, כיאה לבית רבנו שבבבל. כ"ז כדי שבאי/ות בית הכנסת יוכלו להיות במקום, הרחק מעינא בישא.

ובבית הכנסת עצמו הגבאים לחוצים, עקב החג הממשמש ובא, ובאשר הצורך לנקות את בית הכנסת ולהכין את הספסלים עבור קהל אנ"ש והתמימים שיחיו, כדי שיוכלו להתפלל בישוב הדעת.

ביני לביני דאגו מראש אשר יוכלו לעבוד במנוחת הדעת, וכאשר אי אפשר לדעת מראש מתי כ"ק אד"ש מה"מ יצא לתפילת מנחה, אם בכלל, הרי שחברי המזכירות ניאותו לבקשה אשר "באם המצב יאפשר לבקש מכ"ק אד"ש מה"מ לצאת לתפלה מוקדם ככל האפשר, יעשו זאת", ואכן בשעה 1:25 נודע (במפתיע) "מנחה נאו" וכעבור כ¬5 דקות נכנס כ"ק אד"ש מה"מ אל החדר המיוחד. בסיום התפלה יצא כ"ק אד"ש מה"מ אל המרפסת ובאותה עת ניגן הקהל 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'. הריל"ג שאל דברד מה את כ"ק אד"ש מה"מ וכ"ק אד"ש מה"מ ענה בחיוב. הריל"ג סימן לקהל לשתוק, והוציא דפים מכיסו, אלא שמיד הבחין שאינם הדפים להם הוא זקוק וע"כ רץ לחדרו והביא דפים מצולמים של 'התרת נדרים'. לבינתיים הקהל המשיך לנגן וכ"ק אד"ש מה"מ עודד בראשו הק' השירה. הריל"ג הגיש הדפים וכ"ק אד"ש מה"מ אחזם ביד שמאלו וקרא בעיניו הק'. משסיים העמוד הרים עיניו וראשו הק', והי' זה הסימן להפוך הדף ולעניית הקהל, והריל"ג סימן שיאמרו הקטע 'הכל יהיו מותרים'. לאחמ"כ המשיך כ"ק אד"ש מה"מ הקטע השני, ומשסיים סימן שוב הריל"ג שיאמרו, ולאחמ"כ קרא כ"ק אד"ש מה"מ גם הפרוזבול.

לאחמ"כ החל-המשיך הקהל בניגון 'יחי' וכ"ק אד"ש מה"מ עצם עיניו הק' למשך דקה והרכין ראשו. כעבור כמחצית הדקה החל לעודד בתנועת ראשו הק' מע' ומטה, כשעיניו עצומות, וכך המשיך לעודד עד שפנה לשמאלו וסימן לסגירת הוילון, כאשר עיניו עצומות עדיין, או אז פתח עיניו. הגילוי נמשך 4 דקות ו-20 שניות.

מיד לאחמ"כ קיבל כ"ק אד"ש מה"מ פני"ם. תחלה הי' זה הפ"נ כללי שנמסר ע"י הרה"ח ר' שניאור זלמן שי' גורארי', הרה"ח ר' שלום שי' מרוזוב, והרה"ח ר' זאב יחזקאל הכהן שי' כץ ועוד, כאשר את הפ"נ הניחו על השולחן, יחד עם דמי הפ"נ. הריל"ג אמר שזה הפ"נ הכללי וכ"ק אד"ש מה"מ הניד בראשו הק'. לאחמ"כ עברו בסך הקהל שעדיין לא מסר הפ"נ בימים שלפנ"כ, ומי שעמד מחוץ ל-770 וראה את מאות האנשים שעמדו בתור, הי' נזכר בימים כתיקונם, עת כ"ק אד"ש מה"מ הי' עומד ומקבל הפדיונות בידו הק' ומברך בדיבור בכתיבה וחתימה טובה...

כ"ק אד"ש מה"מ ישב ליד פתח היכל קדשו, על מפתן הדלת, כאשר (שלא כבפעמים הקודמות) הכסא והשולחן עומדים על בימת עץ קטנה (אותה סידר א' מהתמימים החפץ בעילום שמו, תהא משכורתו שלימה מן השמים), כדי להקל על כ"ק אד"ש מה"מ לקבל פני העם. במשך ה-5 דקות הראשונות הרבה כ"ק אד"ש מה"מ להזיז המעטפות בידו הק', הי' מגביהן מעט ומניחן הצידה. כמ"פ אף קיבל מעטפות בידו הק', כאשר ידו מונחת על השולחן. מאוחר יותר חדל לגעת בפני"ם, רק לעתים רחוקות מאוד. כן הניד בראשו הק', ולא' מהקהל שבירך 'אגעבענטש-טע יאר', ענה בפיו ובראשו הק'. הרב מוטל דער שוחט בירך ברפו"ש והתגלות ואף כאן ענה כ"ק אד"ש מה"מ בראשו הק' ובפיו. מפעם לפעם אף שפתותיו הק' לחשו, וכעבור כ-20 דקות עצם עיניו הק' וחזר לחדרו הק'. חלק גדול מהקהל עדיין לא הספיק למסור הפ"נ, והמתין אולי בכ"ז יעבור, אך המזכיר הרב בנימין הלוי שי' קליין יצא מהפתח הראשי וסימן לקהל אשר קבלת הפני"ם הסתיימה ולא תהי' יותר. הקהל הסתפק איפוא בנתינה למזכיר. השעה היתה 2:10.

ובינתיים בבית הכנסת עצמו נכנסו להילוך גבוה וסגרוהו על מנעול ובריח, כדי לאפשר את המשך סידור בית הכנסת, כדלהלן:

במרכז בית הכנסת בנו בימת עץ מיוחדת וקטנה לקריאת התורה, ובתוכה גם עמוד התפלה לש"צ, כפי הנהוג בבתי כנסיות של אחבנ"י הספרדים. על א' הקירות נתלתה מפה מיוחדת של מראה בית הכנסת, עם כל מקומות הישיבה הקנויים, איש איש ומקומו הוא. כמו"כ דאגו גבאי בית הכנסת לציבור התמימים העומדים במשך כל השנה במקומותם הקבועים, במרובעים הידועים ממול המרפסת - שגם בימי ראש השנה ויוהכ"פ יהיו עבורם מקומות אלו.

למען הסדר הטוב אף נתלו מודעות מטעם הבד"ץ דקראון הייטס, בחתימתו של הרב מארלאוו, אודות החובה לציית לגבאים בכל הנוגע לסדר בבית הכנסת בתפילות, דבר שהביא תועלת במחרתו של יום, עת הוזקקו הגבאים להביא את כבוד הרב להשליט חוק ומשפט במקרה של "כי יהי' ריב בין אנשים", לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא...